במדינת האח הגדול
השערורייה האחרונה ברשות המסים האמריקאית – שריגלה אחרי מתנגדיו הפוליטיים של ברק אובמה – היא דוגמה קלאסית לסכנות בממשל פדרלי מנופח המתערב בכל היבט של החיים
למחשבה אחרת בכלכלה חברה, וחינוך
השערורייה האחרונה ברשות המסים האמריקאית – שריגלה אחרי מתנגדיו הפוליטיים של ברק אובמה – היא דוגמה קלאסית לסכנות בממשל פדרלי מנופח המתערב בכל היבט של החיים
מותו בחודש שעבר של חתן פרס נובל ג'יימס ביוקנן הוא הזדמנות לחזור לתיאוריה שפיתח, שלפיה פוליטיקאים ופקידי ממשל, כמו כל אחד אחר, מונעים על ידי אינטרסים אישיים ואינם פועלים בהכרח לטובת האינטרס הציבורי
חוק חדש במישיגן מונע את יכולתם של האיגודים המקצועיים לכפות על העובדים להצטרף ולשלם דמי חברות. זו בשורה משמחת
הקפיטליזם אמנם במשבר אך האפשרות המעשית ביותר היא לחולל בו רפורמה, ולא להשליך לחלוטין את השיטה
אם האי-שוויון בין עניים לעשירים אכן גדל ורמת החיים כיום נמוכה מבעבר, העניים ודאי היו שמחים לחזור עשר שנים אחורה. אלא שזה לא בדיוק המצב
יותר מ-400 כלכלנים חתמו על עצומה התומכת ב"תוכניתו הכלכלית האמיצה" של המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית מיט רומני
האיש שהוגדר על ידי כתב העת "אקונומיסט" כ"כלכלן המשפיע ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20, ואולי במאה ה-20 כולה", קידם את הרעיון רב העוצמה שלפיו שווקים חופשיים ובחירה אישית מובילים את החברה בנתיב השגשוג והרווחה הכללית
למי שמקדם את העלאת שכר המינימום יש בדרך כלל כוונות טובות – אבל כוונות טובות אינן מביאות בהכרח למדיניות טובה
בנאום בווירג'יניה הסביר נשיא ארצות הברית כי לא האנשים והיוזמה עומדים מאחורי ההצלחה האמריקאית, אלא "מישהו אחר"
בחינה של מדדים שונים מאלה המקובלים בדרך כלל מראה כי חל דווקא צמצום בפערים בין בעלי הכנסה נמוכה לבעלי הכנסה גבוהה בארה"ב