ללחוץ על דוושת הגז הטבעי

אסדת נפט בים הצפוני

בנובמבר האחרון השמיע ברק אובמה שתי מלים שהיה צריך להשמיע כבר מזמן בכל דיון על משק האנרגיה, והן "גז טבעי". אובמה דיבר פעמים רבות על הצורך לקדם את השימוש באנרגיה סולרית, באנרגיית הרוח ובאתנול. הוא אפילו דיבר על אנרגיה גרעינית – עמדה יוצאת דופן בקרב דמוקרטים. אבל דווקא על הגז הטבעי הוא כמעט שאינו מדבר.

בארבע השנים האחרונות שופרו הטכנולוגיות שמאפשרות קידוחים במאגרי גז טבעי. התוצאה היא מחיר נמוך יותר לצרכן מכיוון שהפקת הגז הטבעי נמצאת כעת ברמתה הגבוהה ביותר מאז שנות ה-70. המהפכה הזאת בהפקת הגז הטבעי שינתה באופן מהותי את משק האנרגיה האמריקאי.

הערכות אחרונות מדברות על כך שארצות הברית של אמריקה יושבת על מאגרי גז טבעי שווי ערך ליותר מ-350 מיליון חביות נפט – כמות דומה לעתודות הנפט המוכחות של ונצואלה וסעודיה גם יחד. אובמה צריך לקדם בברכה מחירים נמוכים של גז טבעי, במיוחד לנוכח המיתון המתמשך. הירידה במחיר הגז הטבעי חוסכת לציבור הצרכנים בארה"ב 65 מיליארד דולר בשנה, או 180 מיליון דולר מדי יום.

אך למרות היתרונות הברורים והרבים בשימוש בגז הטבעי, התברר בסקר שנעשה באחרונה כי רק 6 אחוזים מהאמריקאים סבורים שיש לממן מחקרים שנועדו להגביר את הפקת הגז הטבעי ואת השימוש בו, לעומת 32 אחוזים שתמכו במימון לתחום האנרגיה הסולארית ועוד 22 אחוזים שהיו בעד הוצאה על אנרגיית הרוח. הדבר ההגיוני ביותר הוא דווקא לקדם שימוש במקורות אנרגיה שהם זולים, נקיים, זמינים ואמינים. אין כל ספק שהגז הטבעי הוא המועמד ההגיוני ביותר.