קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

החזירו את "הברונים השודדים"

ג'ון רוקפלר

בואו נחזיר את "הברונים השודדים".

"הברונים השודדים" היה לכינוי לעג עבור דורות של סטודנטים אמריקאים, שמוריהם הכריחו אותם לקרוא את ספרו עב הכרס של מתיו ג'וספסון בעל אותו השם, על אנשי העסקים שהובילו את העידן התעשייתי בארה"ב משנת 1861 עד 1901. הרשימה כוללת את רוקפלר, קרנגי, ואנדרבילט, מורגן, אסטור, ג'יי גולד וג'יימס ג'יי היל.

ואני אומר, החזירו אותם, ויפה שעה אחת קודם. מה שאנחנו צריכים כיום במשבר בארה"ב, הרבה יותר מאשר החזרי מסים מהממשלה, הוא תעשיות שאיש לא חשב עליהן קודם. אנו זקוקים לחזון, לחיוניות ולתעוזה מסחרית.

מתברר כי ניתן לחלק את בני העידן ההוא ליזמי שוק ויזמים פוליטיים. יזמי שוק, כמו רוקפלר, ואנדרבילט והיל, בנו עסקים על מוצרים ועל מחירים. היל היה איל רכבות, שהשלים את בניית הקו הטרנס-יבשתי שלו – מקצה אחד של ארצות הברית לקצה השני – ללא מענק אדמה ציבורי. רוקפלר ניצח את הכוח הדומיננטי בשוק הנפט של זמנו, רוסיה. בחידושיו סלל רוקפלר את הדרך לעליונותה של ארה"ב בתחום האנרגיה.

יזמים פוליטיים, מצד שני, הרוויחו את כספם אז על ידי השתתפות בביצה הפוליטית. בונה ספינות הקיטור, רוברט פולטון, רכש מונופול בן 30 שנה על תנועת ספינות הקיטור בנהר ההדסון. קורנליוס ואנדרבילט, עם סיסמתו "ניו ג'רזי חייבת להיות חופשייה", שבר את המונופול של פולטון, שהוענק לו על ידי הממשל.

הבעיה היא שיזמים מקושרים פוליטית משקיעים את מרצם במבוכים מטורפים של ביורוקרטיה, ועדות בקונגרס ואנשי מפתח, שיכולים לפתוח עבורם דלתות – כאז כן היום. אם המטרה היא יותר מקומות עבודה, יש להודות בעובדה אחת: יזמים פוליטיים מייצרים פחות עבודה מאשר יזמי שוק. גם כיום, אנו זקוקים לשווקים המוניים חדשים, מהסוג שפורד, רוקפלר וקרנגי ייצרו.