קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

הודו נגד וול-מארט

חצי מיליארד איש עדיין חיים תחת משטר פיאודלי (תצלום: איאן טייט)

ראש ממשלת הודו, מנמוהאן סינג, נכנע באחרונה ללחץ פוליטי והפך את החלטתו לעודד השקעות זרות במגזר הקמעונאי של הודו, ששוויו מוערך ב-400 מיליארד דולר – החלטה שהיתה ממריצה את כלכלתה המדשדשת של הודו ומייצרת מיליוני מקומות עבודה חדשים.

בתחילה החליטה ממשלתו של סינג לאפשר לקמעונאים מרובי-מותגים, כגון וול-מארט מארצות הברית וקארפור מצרפת, לפתוח חנויות ענק בהודו, ולהתיר להם בעלות של 51% כל עוד יסכימו לתנאים הבאים: להשקיע לפחות 100 מיליון דולר (כש-50% מההשקעה מוקדשים לפיתוח התשתית ההודית); לרכוש 30% ממוצריהם מספקים מקומיים; ולהגביל את פעילותם ל-53 הערים ההודיות שאוכלוסייתן גדולה ממיליון איש.

למרות שהממשלה לא הייתה זקוקה לאישור הפרלמנט, הודיע ראש הממשלה כי הוא משעה את ההחלטה עד שיושג קונסנסוס פוליטי, מכיוון שהמתנגדים להחלטה טוענים שמיליוני בעלי עסקים קטנים ימצאו את עצמם מחוסרי עבודה בעקבות השינוי במדיניות.

לעומת זאת, אנאנד שארמה, שר התעשייה והמסחר, ניבא שההשקעות הזרות ייצרו יותר מ-10 מיליון מקומות עבודה חדשים בהודו בשלוש השנים הקרובות.

בעוד שהתקשורת בהודו מעריכה את מספר המועסקים במגזר הקמעונאי ב-40 מיליון איש, מספרם הכולל קרוב יותר ל-500 מיליון, אם מתייחסים לשרשרת האספקה כולה. האוכלוסייה ההודית שמתפרנסת מחקלאות בחוות קטנות, ומונה 500 מיליון תושבים, סובלת זה שנים מהיעדר תשתיות ומהדומיננטיות של בעלי אדמה פיאודליים, מלווי כספים ושאר מתווכים וסיטונאים.

כ-20% מתוצר המזון של הודו (וכ-40% מהפירות והירקות) מתבזבזים מדי שנה בעקבות אי-סדרים בשרשרת האספקה, היעדר תכנון ראוי ותשתיות אחסון כושלות. חוסר היעלות בשרשרת האספקה דוחק בחקלאים רבים למכור מתוך מצוקה את תפוקתם בהנחות של עד כ-60% ממחיר השוק, וכך נכלאים רבים במעגל אכזרי של חובות ועוני, מעגל שהביא לכך שרבע מיליון חקלאים הודים התאבדו ב-16 השנים האחרונות.

שלא במפתיע, המתווכים הנצלנים בשרשרת האספקה הנוכחית של הודו הם המאוימים ביותר מכניסתן של ענקיות הקמעונות לשוק. כשהיא מעכבת השקעה זרה ישירה בתחום הקמעונאות, ממשלת הודו משמרת את הסטטוס קוו של המתווכים, תוך התעלמות ממצוקתם של 500 מיליון חקלאים הודים עניים עד כדי יאוש, שהביעו בפומבי את תמיכתם בכניסת ענקי הקמעונאות לשוק ההודי.

במשך עשורים יצרו המתווכים ואנשי הביניים, בני המעמד החברתי והכלכלי הגבוה, כוח פוליטי חזק, שכעת מנציח טרגדיה אנושית בכך שהוא ממשיך למנוע תחרות מבחוץ.

בדחיית ההחלטה שתאפשר לקמעונאים רבי-מותגים כגון וול-מארט להיכנס להודו, מוותרת הממשלה בדלהי על הזדמנות פז להזרים אנרגיות חדשות לשוק הקמעונאי, ליצור מיליוני מקומות עבודה חדשים ולשבור את הקרטלים של שרשרת האספקה, שמרוששת את החקלאים ההודים בעלי החוות הקטנות.