קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

תנועת המחאה צודקת (חלקית)

כרזה של תנועת המחאה Occupy Wall Street (מקור: קווין באייר)

תנועת המחאה בוול סטריט (Occupy Wall Street) עומדת לציין שלושה חודשים של פעילות. קריאות המפגינים נגד הקפיטליזם ובעד חלוקה צודקת של הכנסות נעשו עם הזמן לצווחניות יותר ויותר, והמפגינים נהפכו לאלימים והרסניים יותר. ואולם, על חסידי הקפיטליזם לנצל את הרגע הזה ולאמץ את הביקורת המוסרית של המפגינים נגד השיטה האמריקאית המעוותת והמדכאת.

חסידי הקפיטליזם צריכים לנצל את ההזדמנות הנדירה הזאת כדי לחשוף את האמת לגבי חוסר-השיווין ברמות ההכנסה. המאיון העליון מרוויח כ-20% מההכנסות כיום, כך אנו שומעים. זה נכון, אך נכון גם שהוא משלם 37% ממס ההכנסה הפדרלי. בנוסף, הפערים הכלכליים כמעט ולא השתנו ב-20 השנים האחרונות, ונותרו כפי שהיו ב-40, 60 ו-80 השנים האחרונות. לפי נתונים של הקונגרס, בכל קבוצות ההכנסה, החל מהחמישון העליון וכלה בחמישון התחתון, חל גידול ניכר בכוח הרכישה של לפחות 18% ב-30 השנים האחרונות.

המפגינים בוול סטריט טועים ובגדול בעניין פער ההכנסות – אך הם אינם טועים לחלוטין כאשר הם מאשימים את השיטה באי צדק, בשל היותה מלאה בפרוטקציות, בעסקאות ידועות מראש ובשחיתות.

מהי שיטה כלכלית הוגנת? יש מי שמגדיר אותה במונחים של חלוקה מחדש מאולצת של ההכנסות. רובם המכריע של האמריקאים, עם זאת, מאמינים שהגינות משמעותה תגמול ראוי, גם אם משמעות הדבר היא שלאנשים מסוימים יש הרבה יותר מאשר לאחרים.

בשנת 2006 נערך סקר ובו התבקשה קבוצה גדולה של אמריקאים לדמיין "שתי מזכירות, בנות בערך אותו הגיל, שעושות בערך את אותה העבודה. האחת מגלה שהשנייה מרוויחה שכר גבוה בהרבה ממנה. המזכירה שמרוויחה יותר, עם זאת, היא מהירה, יעילה ואמינה יותר בעבודתה". כשנשאלו אם זה הוגן שמזכירה אחת תשתכר יותר מהשנייה, כ-89% מהנשאלים השיבו "כן".

לפי הגדרה זו, אנו נעשים הוגנים פחות ופחות בכל פעם שאנו מיישמים מדיניות של חלוקה מחדש של העושר, המעכבת יוזמות כלכליות ללא צורך. הגינות רבה יותר משמעותה תגמול לעבודה קשה ולחדשנות – לא חלוקה של כספי תמריץ לאיגודים מקושרים פוליטית ולתורמים לקמפיינים השונים. הענשת הצלחה שהושגה ביושר מחסלת מקומות עבודה ופוגעת בצמיחה, פגיעה שכואבת במיוחד בשעה שהכלכלה חלשה.

מה שמביא אותנו למטרה השנייה של המפגינים בוול סטריט, שחסידי הקפיטליזם יכולים לאמץ: הוקעה של "כלכלת מקורבים" (Crony Capitalism). בדומה לאטטיזם (מערכת כלכלית שבה הממשלה מתערבת במידה רבה בחיים הכלכליים), "כלכלת מקורבים" היא שיטה שבה נעשה שימוש בממשל כדי להחליש את התחרות לטובת החזקים שאינם רוצים או שאינם מסוגלים להתחרות. ואכן, "כלכלת מקורבים" היא כמו פילגש לאטטיזם: מאחורי כמעט כל חברה "גדולה מכדי להיכשל" אורבת קירבה לכוח ממשלתי.

חסידי הקפיטליזם לא צריכים לראות במפגינים של היום איום, אלא הזדמנות להביא לידי ביטוי את ערכיהם הבסיסיים. הנושאים שהמפגינים מעלים מזמינים את הדוגלים בשוק החופשי להפגין את תשוקתם להגינות אמיתית. בדרך זו הם יכולים להתחייב מחדש לשיטת הקפיטליזם החופשי, שיצרה יותר הזדמנויות עבור יותר אנשים מכל שיטה אחרת בהיסטוריה האנושית.