קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

מורה דרך

סטיב ג'ובס

מותו של סטיב ג'ובס הביא לגל של תשבחות על מפעלו, ששינה את חייהם של אנשים רבים לטובה. השבחים האלה מוצדקים לחלוטין – ג'ובס הפך לפופולריים את המחשב הביתי, את העכבר, את הממשק הגרפי ואת האנימציה הממוחשבת, ושינה לגמרי את הדרך שבה אנחנו צורכים כיום מוזיקה ומידע, באמצעות מכשירי iPhone, iPad ו-iPod מבית היוצר של אפל.

אלא שמבלי להפחית בכהוא זה מההישגים המרשימים האלה, לא ג'ובס ולא אף אחד אחר מבני דורו שינו את העולם כפי ששינו אותו ענקי העידן התעשייתי. קשה אולי להאמין, אבל עד המאה ה-19 המהירות הגבוהה ביותר שבה ניתן היה להתנייד היתה מהירות הסוס או הרוח, תצלומים והקלטות קול לא היו קיימים, כמו גם חשמל וקירור. החיים בדרך כלל היו קצרים ואומללים, ומרבית האוכלוסייה כרעה תחת הנטל רק כדי להשתכר פת רעב, כפי שעשו אבות אבותינו מאז ומעולם.

כל זה השתנה בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 עם המצאת מנוע הקיטור (על ידי ג'יימס ואט), מסילת הרכבת (ריצ'רד טרביצ'יק), הקטר (האחים סטיבנסון), אוניות הקיטור (רוברט פולטון) והטלגרף החשמלי (סמואל מורס). גל נוסף של המצאות הגיע בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, עם המצאת הנורה החשמלית, הפונוגרף ומצלמת הקולנוע (תומס אדיסון), הטלפון (אלכסנדר בל), הרדיו (מרקוני), המטוס (האחיים רייט), המכונית (פורד), הרדאר (רוברט ווטסון-ואט), השימוש בנפט לאנרגיה (רוקפלר) והמערכת הבנקאית המודרנית (מורגן). גם לתגליות מדעיות ורפואיות היתה חשיבות מכרעת, עם גילוי הפניצילין (אלכסנדר פלמינג) ופיתוח תיאוריית החיידקים (פסטר, ליסטר וקוך), שאיפשרו את הארכת תוחלת החיים באופן משמעותי.    

מכשיר iPhone

נסו לדמיין לרגע את חייכם ללא חשמל, טלפון, מכוניות או מטוסים. זה קשה הרבה יותר מאשר לדמיין עולם ללא סמארטפון או נגני MP3, או אפילו ללא האינטרנט. אין כמובן ספק במהפכה שהכניסו לחיינו המחשבים, אבל ג'ובס היה רק אחד משורה של חלוצים פורצי דרך. ייתכן אף כי חלקו היה קטן מחלקם של ג'ק קילבי ורוברט נויס (ממציאי שבב המחשב), טים ברנרס לי (ממציא ה-WWW) וביל גייטס.

הכישרון של ג'ובס כידוע לא היה להמציא דברים, אלא לשווק ולעצב מוצרים. הוא ידע לקחת את המצאותיהם של אחרים ולהתאים אותן לטעמו של הקהל. במובן זה דומה ג'ובס למפלסי דרך אחרים דוגמת הנרי לוס (ממציא המגזין החדשותי), ריי קרוק (מייסד מקדונלדס ותעשיית המזון המהיר), או וולט דיסני (ממציא תאגידי הבידור). אין בכך משום פחיתות כבוד – להביא מוצר חדש לשימוש המוני הוא הישג יוצא דופן בהחלט.

ג'ובס היה גם במובנים רבים התגלמותה של התרבות האנטי-ממסדית של שנות ה-60'. אלא שהממסד שניסה ג'ובס להפיל לא היה ממשלת ארצות הברית, אלא התאגידים הגדולים דוגמת יבמ ששלטו בתעשיית המחשבים כשג'ובס הלך והתבגר. כלי המאבק שלו לא היו זריקת אבנים או הנפת שלטים, אלא עבודה קשה ויצירת מוצרים טובים יותר.

איש אינו יודע כיצד ייזכר ג'ובס בעוד מאה שנה – אם תשמור אפל על מעמדה גם אז, בדומה לחברות כמו ג'נרל אלקטריק ששולטות בכיפה תקופה ארוכה, הוא ייזכר כמי שיסד את האימפריה. אם אפל תלך ותדעך, תבלוט גאוניותו של סטיב ג'ובס אפילו עוד יותר.

2 Comments

  1. ניקולאי

    אני מסכים עם הכל, חוץ מזה שביל גייטס השפיע יותר מאשר ג'ובס

  2. ניקולאי

    אם לא היה ג'ובס, סביר להניח שגם לא היה לאף אחד מחשב עם וינדוס בבית.
    לפחות לא איך שהוא מוכר לנו היום.

Comments are closed.