קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

השפע משולל ההיגיון

קזינו בלאס וגאס

ביטחון עצמי מופרז בהערכת סיכויי ההצלחה של עסקים כלכליים עשוי להיות מרכיב חיוני בכל כלכלה, ומדינות שבהן אנשי העסקים מתנהגים בצורה בוגרת והגיונית עשויות לשקוע בסטגנציה כלכלית. זה בדיוק מה שקרה לבריטניה הוויקטוריאנית, כאשר ארה"ב וגרמניה האפילו עליה כלכלית. לאנשי העסקים בבריטניה היו יכולות גבוהות, והשווקים הפיננסיים היו חזקים דיים כדי לסייע בידם. למעשה, אין שום תימוכין להנחה שאנשי העסקים הוויקטוריאנים השקיעו את כספם בפזיזות. ההיפך הוא הנכון: נראה שהם לא השקיעו את כספם מספיק בפזיזות.

הצלחתו של כל מיזם חדש היא באופן מובן נמוכה. ואולם, יהיה זה הגיוני להשקיע מיליון דולר בעסק שייכשל בתשעה מעשרה מקרים, אם בפעם העשירית הרווח יהיה לפחות 10 מיליון דולר. משמעותה של השקעה לא-הגיונית היא אחרת לחלוטין: השקעה של מיליון דולר בעסק שייכשל ב-49 מתוך 50 מקרים, על אף העובדה שהרווח יהיה רק 10 מיליון דולר. תרבות כלכלית יזמית מעודדת הימורים מטורפים כאלה, וכמה סטארט-אפים מועטים אכן מצליחים.

יזמות עסקית אינה מתמצית על כן בחישוב סיכונים שקול. היא דומה יותר למה שמבקרי הקפיטליזם טוענים מדי פעם, כלומר להימורים. המצליחנים הראשיים, שמספרם אינו גדול, הם בדרך כלל אנשים שלא היו אמורים להשקיע מזמנם, מכספם וממוחם. הם גילו ביטחון עצמי מופרז אשר לסיכוייהם להתעשר. אבל הם הצליחו בכל זאת – ולטובת כולם. "הטיפשים ברי המזל" האלה מייצרים מקורות חדשים של עושר ושל מקומות עבודה, ולעתים גם תעשיות וטכנולוגיות חדשות שמשפרות את חייהם של כולם. החברה היא למעשה בית הקזינו, שגורף את הרווחים מההימורים הלא-הגיוניים האלה.

אך לא רק היזמים שוגים באשליות: כך גם במקרים רבים הצרכנים. כפי שאמרו לא פעם מבקרים חברתיים רבים, אנחנו לא באמת צריכים את רוב הדברים שאנחנו קונים. אנחנו יכולים להסתדר בקלות בלי עוד זוג נעליים, או בלי חופשה נוספת על חוף הים, או בלי המכשיר האלקטרוני החדש של אפל. פשוט נדמה לנו שנהיה הרבה יותר מאושרים אם יהיו לנו כל אלה.