קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

נפלאות הכלכלה הקיינסיאנית

ג'ון מיינרד קיינס

הכלכלה הקיינסיאנית (על שם ג'ון מיינרד קיינס), זו שמעניקה את התמיכה האידיאולוגית למי שמאמינים בהגברת המעורבות הממשלתית במשק, נמצאת כיום בחזית הדיון הציבורי בארצות הברית. כך לדוגמה, ברוח קיינסיאנית לעילא, קבע רק באחרונה שר החקלאות האמריקאי, טום וילסאק, כי תלושי מזון הם "תמריצים כלכליים", וכי "כל דולר של תשלומי העברה מייצר 1.84 דולרים של פעילות כלכלית". הקביעה הזאת, שלפיה ניתן באורח פלא להפיק משום מקום תוספת כזאת, עשויה להישמע לרבים לא הגיונית. מה שרק מעטים יודעים הוא שהעמדה הקיינסיאנית כולה אינה נתמכת בשום צורה שהיא – אמפירית או תיאורטית.

התחזית המקובלת ב"כלכלה הרגילה" היא שהגדלת תשלומי העברה, למשל באמצעות תלושי מזון, פוגעת בתעסוקה ועל כן פוגעת גם בתוצר הלאומי (תמ"ג). בכלכלה הרגילה, עידוד הפעילות הכלכלית מתבצע באמצעות תמריצים, ותשלומי העברה לאלה שמשתכרים מעט מייצרים דווקא תמריץ שלילי – לא לצאת לעבודה. בנוסף לכך, מימון תשלומי ההעברה המוגברים מחייב גביית מסים נוספים – כיום או בעתיד. גם מסים אלה הם תמריצים שליליים מבחינה כלכלית.

זה לא אומר כמובן שתלושי מזון או תשלומי העברה אחרים הם רעיון רע בהכרח בעולם של "הכלכלה הרגילה". אבל ברור כי הוצאה גדולה יותר לביטוח סוציאלי משמעה הקטנת העוגה הכללית.

אלא שלפי הכלכלה הקיינסיאנית, תמריצים כלכליים רגילים הם חשובים הרבה פחות, בעיקר בעתות משבר, מאשר "הביקוש הכולל" (aggregate demand). אלה שקיבלו את תלושי המזון משתמשים בהם כדי להגביר את הצריכה, שבתורה מביאה להגברת הייצור ולהגברת התעסוקה. תוספות השכר והרווחים מובילות להרחבה נוספת של הביקוש, וזה בתורו מביא להגברת הייצור והתעסוקה. ולפי שר החקלאות האמריקאי, ההשפעה הכוללת היא מכפיל רווח של כמעט פי שניים.

אם זה נכון, מדובר בלא פחות מנס. מקבלי תלושי המזון יקבלו נניח מיליארד דולר, אבל כמעט עוד מיליארד דולר נוספים ייווצרו יש מאין. איך זה יכול להיות? האם ייתכן כי ניתן לייצר הכנסות רק מנטילת הלוואות על ידי הממשלה והעברת הכסף לציבור?

קיינס עצמו, בספרו "התיאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", התקשה להסביר איך בדיוק קורה הנס הזה, וגם דורות של תלמידים אחריו לא הצליחו בכך יותר. עד היום, אין שום עדות לכך שתשלומי העברה מגדילים את התוצר או את התעסוקה – שלא לדבר על מכפיל רווח של כמעט פי שניים.

יש שתי דרכים להסתכל על תשלומי ההעברה בנוסח קיינס: או שמדובר בהתערבות אלוהית, שבמסגרתה מקבלים יותר ממה שמוציאים, או שמדובר במקבילה הכלכלית של הקזת דם. עד שלא תהיה הוכחה לאפשרות הראשונה, נותרת רק האפשרות השנייה.

1 Comment

  1. יעקב

    האמת הרבה יותר גרועה.
    בשוק עם יכולת ייצור קבועה, קיים יחס פחות או יותר קבוע בין היצע הכסף להיצע המוצרים, ולכן מחיריהם נותרים קבועים (פחות או יותר).
    כשהשלטון מדפיס כסף, היצע הכסף עולה ביחס להיצע המוצרים, ולכן המוצרים כולם עולים יותר. במלים אחרות, הכסף שבידי האזרחים קונה פחות. או, אינפלציה.
    יש לזכור גם שהכסף החדש מגיע לראשונה, בצורת הלוואות לקבוצות מקורבות, קרי בנקאים ואילי הון. אלה קונים בכסף לפי ערכו הישן. עד שהכסף מחלחל לשאר האוכלוסיה, ערכו מתדלדל.

    כך שהבנקאים גם מקבלים כסף שהודפס מאוויר, גם מקבלים אותו בריבית נמוכה לא ריאלית, וגם מקבלים אותו ראשונים. הנה לכם המנגנון באמצעותו המדינה מעשירה את העשירים.
    מעבר לכל הפרופוגנדה, זו המטרה האמיתית של המדינות. אתם עבדים בחוות, ואדוניכם לועגים לעוורונכם וטפשותכם.

    אה, רוצו לבקש מהם "צדק חברתי".

Comments are closed.