האם הסוציאליזם הסקנדינבי באמת עובד?

שטוקהולם, שבדיה (תצלום: Kicki)

בכל פעם ששוק המניות רושם ירידות חדות, ממהרים כלי התקשורת להספיד את הקפיטליזם ולהרבות בשבחי "הסוציאליזם" במתכונתו הסוציאל-דמוקרטית הסקנדינבית. אלא שבחינה מדויקת יותר של המודל הכלכלי הסקנדינבי תגלה כי נקשרו בו מיתוסים רבים, שלעתים קרובות אינם עומדים במבחן המציאות.

הכלכלות הסקנדינביות הן "סוציאליסטיות" במובנים מסוימים, אך קפיטליסטיות מאוד במובנים אחרים – יש בהן אמנם מסים גבוהים מאוד והמדינה מספקת בהן שירותי רווחה נרחבים, אך יש בהן התערבות נמוכה מאוד של המדינה בשוק, רגולציה נמוכה ושליטה מועטה של המדינה בתעשייה, כמו גם היעדר כמעט מוחלט של הגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא. מדינות סקנדינביה, ובמיוחד שבדיה, מצליחות להחזיק בשיעורי מס גבוהים ובהוצאות ממשלתיות נרחבות, ובאותה עת להגיע לתוצר גבוה מאוד ולרמת חיים מהגבוהות בעולם. אך השאלה היא אם אכן הסוציאליזם הוא הסיבה לכך.

שיעור העוני במדינות סקנדינביה הוא אכן נמוך באופן יחסי, אם כי יש גם מדינות אחרות כאלה, דוגמת שווייץ האולטרה-קפיטליסטית שמחזיקה בשיעורי עוני נמוכים עוד יותר. ושוב, השאלה הנשאלת היא אם שיעורי העוני בסקנדינביה נמוכים בגלל הסוציאליזם, או פשוט משום שהסקנדינבים עובדים קשה?

ראשית כמה מלים על המונח "עוני" ועל כלי המדידה הבעייתיים שלו. לעתים נמדדים כעניים אנשים בעלי אמצעים, שברגע המדידה הכנסותיהם נמוכות (פנסיונרים וסטודנטים, למשל). סטטיסטיקת העוני מבוססת על הכנסות מדווחות, כך שמי שאינו מדווח על הכנסותיו המלאות למדינה עשוי להיחשב לעני אפילו אם אינו כזה. גם מדד ג'יני הוא בעייתי, שכן הוא מודד את ההכנסות, ולפיו אפילו אם כל אחד מאזרחי המדינה ימצא פתאום באר נפט בחצר ביתו, האי-שוויון בחברה כמעט ולא ישתנה. 

דנמרק ונורבגיה אינן מפרסמות שיעורי עוני רשמיים, אך ההערכות הן כי שיעור העוני בדנמרק הוא 12%, בדומה לשיעור בארצות הברית. מספר העניים בדנמרק נמצא בעלייה, שכן הוא היה 6% בשנת 1997. יש גם הערכות גבוהות יותר לשיעור העוני בארצות הברית (עד 18%), ולפי אותן הערכות, שיעור העוני בשבדיה ובנורבגיה הוא 9%. מקור פיני מעריך כי שיעור העוני במדינה בשנת 2010 היה 14%.

מהגרים בדנמרק (תצלום: Rediproof)

שיעורי העוני בסקנדינביה אם כך הם בהחלט נמוכים, אם כי כאמור בשווייץ השיעורים נמוכים עוד יותר. אבל המסקנה היא שגם מדינות הרווחה הנורדיות לא הצליחו להכחיד את העוני. השאלה המעניינת היא אם שיעורי העוני הנמוכים נובעים מהמודל הכלכלי או מהעובדה שהנורדים הם אנשים בעלי משמעת גבוהה שעובדים קשה. שבדיה, לדוגמה, למרות העובדה שיש בה סיוע מרשים למובטלים ולמי שאינו נמצא במעגל העבודה, מחזיקה בשיעור השתתפות בעבודה מהגבוהים ביבשת אירופה.

אחת הדרכים לבדוק את השאלה הזאת היא לבחון את מצבם של סקנדינבים שאינם חיים בסקנדינביה. מתברר כי סקנדינבים שחיים במדינה קפיטליסטית במיוחד כמו ארצות הברית מחזיקים בשיעורי עוני נמוכים גם כן. מחקרים שבדקו שבדים שמתגוררים בשבדיה ובארצות הברית גילו שיעורי עוני דומים בשני המקרים. ההערכה היא כי שיעור השבדים העניים בארצות הברית הוא 6.7%, כמחצית מהשיעור בחברה האמריקאית הכללית, ודומה מאוד לשיעור העוני בשבדיה עצמה. על כן נראה כי שיעור העוני הנמוך בקרב סקנדינבים נובע מהעובדה שהם עובדים, ולא משום שהסוציאליזם עובד.

סיבה נוספת לשיעור העוני הנמוך הוא העובדה שיש בהן מעט מאוד מהגרים. שיעורי העוני הם גבוהים בקרב אוכלוסיות של מהגרים לאירופה. במדינות סקנדינביה, למעט בשבדיה, יש מעט מהגרים, הן באופן יחסי ובן באופן אבסולוטי. בפינלנד, לדוגמה, שיעורם של אלה שנולדו מחוץ למדינה מכלל האוכלוסייה הוא 2.7%, בדנמרק 7.4%, בנורבגיה 8.3% ובשבדיה 14.4%. במדינות מערביות אחרות השיעור גבוה יותר בדרך כלל: בבריטניה מדובר ב-9.4%, בצרפת 11.7%, בגרמניה 12.5%, בארצות הברית 14.5%, בקנדה 22.4%, בשווייץ 25.1% ובאוסטרליה 27.4%. ומכיוון שארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה הן מדינות גדולות מבחינת אוכלוסייה, המספר המוחלט של המהגרים נמדד במיליונים רבים.

נתונים על שיעור העוני בקרב אוכלוסיות המהגרים לסקנדינביה מראים כי מדובר בשיעורים גבוהים יחסית. לפי אחד המחקרים, "בעוד ש-44% מהילדים העניים בשבדיה בשנת 1997 היו מהגרים בני הדור הראשון והשני, בשנת 2008 קפץ שיעור זה ל-65%. רק 5% מהילדים שנודלו בשבדיה הם עניים". שיעורי עוני גבוהים בקרב מהגרים נרשמו במקביל גם בדנמרק. הסוציאליזם הסקנדינבי אם כך רחוק מלהרשים בכל הנוגע לביעור העוני בקרב לא-סקנדינבים.

המסקנה יכולה להיות אחת בלבד: שיעור העוני הנמוך בקרב סקנדינבים בארצות סקנדינביה נובע מהעובדה הפשוטה שהסקנדינבים עובדים. לא מהעובדה שהסוציאליזם עובד.