קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

המהפכה הצרפתית המתמדת

נשיא צרפת ניקולא סרקוזי

המהומות שפוקדות כעת את ערי צרפת מוכיחות פעם נוספת את העובדה שהצרפתים אולי מבינים הרבה בפוליטיקה, אבל מעט מאוד בכלכלה. המניע לחוסר השקט החברתי הנוכחי הוא היוזמה ההגיונית לחלוטין של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, להעלות את גיל הפרישה מ-60 ל-62. גיל הפרישה הופחת מ-65 ל-60 ב-1983 על ידי הנשיא הסוציאליסט פרנסואה מיטראן, והשבתו כיום ל-62 היא בסך הכל השוואה של גיל הפרישה בצרפת לממוצע המקובל באיחוד האירופי כולו.

ההיגיון שבבסיס הרפורמה – אוכלוסייה הולכת ומזדקנת – קלה להבנה על ידי כל אזרח צרפתי, שכן בלעדיה יובילו תוחלת החיים המתארכת והצמיחה הכלכלית האטית לפשיטת רגל של מערך הפנסיה. מדוע אם כן מגיב הרחוב הצרפתי באלימות רבה כל כך?

ארגוני העובדים שהחלו את השביתות מייצגים את המגזר הציבורי, שהוא כרבע מכוח העבודה הפעיל בצרפת. עבורם כל שינוי במערך הפנסיה הוא רק פגיעה ראשונה במדינת הרווחה, שאחריה יבואו עוד רבות. אך כיצד ניתן להסביר את בני הנוער המפגינים ברחובות ואת האהדה לשביתות שמביעים מרבית הצרפתים?

אופיו של הנשיא סרקוזי עשוי להסביר במידה מסוימת את יחסם של הצרפתים לרפורמה ולשביתות. סרקוזי הוא דמות מקטבת שמייצרת עוינות רבה בקרב השמאל – הרבה יותר מנשיאים קודמים מהימין. ועבור הצעירים, מדובר במעין טקס מעבר, שנועד לחקות את המהפכה הצרפתית, בדיוק כפי שדור ההורים עשה במאי 68'.

אלא שהדיון האמיתי עדיין ממתין לצרפתים בעתיד. השאלה כיצד לאזן את מדינת הרווחה שהאירופים אוהבים כל כך עם כלכלה דינמית ויצרנית החל לפני שנים רבות בסקנדינביה. דנמרק, למשל, המציאה את השיטה היצירתית שנקראת "ביטחון גמיש" (flexisecurity): שוק העבודה עבר דה-רגולציה, ועובדים שפוטרו נשלחים באופן מיידי להכשרה מקצועית. הם גם מוכרחים לקבל את העבודה הראשונה שמוצעת להם. הלקח של דנמרק מלמד שבסופו של דבר רגולציה מופחתת מייצרת יותר מקומות עבודה.