קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

הקוטג' הוא רק ההתחלה

יצחק אלרוב

מתברר שלא צריך להיות מומחה גדול ביחסי ציבור כדי לחולל שינוי חברתי. לא צריך לשלוט בכלי תקשורת, או להיות עם כמה מיליונים בבנק. לא צריך להיות תחמן-על או מניפולטור שיודע את ידו של מי בדיוק צריך לכופף ובאיזו ועדה. גם לא צריך להיות דוקטור בכלכלה או במדע המדינה – צריך פשוט לחשוב בהגיון ולהאמין ביכולתו של הציבור לחולל שינוי.

אלרוב ועוד כמה חברים החליטו אם כך "לעשות משהו". לאחר סדרת כתבות בעיתונות על יוקר המחיה בישראל, הציע אלרוב להקים קבוצה בפייסבוק שתעסוק ביוקר המחיה ובאפשרות להחרים את החברות שאחראיות לו. "כולנו מרגישים את יוקר המחיה בישראל", הוא אומר, "זה הרי מקשה על כל משפחה ומשפחה. אבל משום מה אף אחד מאיתנו לא חשב שיש לו כוח. אף אחד לא חשב שלנו כציבור יש בכלל זכות דיבור. חשבתי שצריך לשים לזה סוף, כי בעצם לציבור יש את הכוח הגדול ביותר – את כוח הקנייה שלו".

אין לו רקע אמנם בכלכלה, גם לא בעריכת דין או ביחסי ציבור או פרסום – הוא בסך הכל סטודנט לתואר ראשון במינהל עסקים בקריה האקדמית קרית אונו. אבל, אומר אלרוב, "היה לי ברור שמחאה כזאת תתפוס, כי הרבה מאוד אנשים בישראל מרגישים שהממשלה והחברות הגדולות עושות יד אחת כדי לגזור קופון על חשבונם. הבעיה המרכזית שלנו היא החברות הגדולות במשק, והעובדה היא שהממשלה משתפת איתם פעולה. משום מה כולם בישראל התרגלו שאפשר להצביע אחת לארבע שנים ובזה נגמר הסיפור. אבל זה לא ככה – אנחנו יכולים להשפיע גם לא בזמן הבחירות".

המחאה שיזם אלרוב נגד מחיר הקוטג' התפשטה כאש בשדה קוצים. לקבוצה שפתח בפייסבוק נרשמו בתוך ימים אחדים עשרות אלפי ישראלים מתוסכלים, והחשיפה התקשורתית רק עודדה את המוחים. בתוך ימים אחדים נאלצו ראשי תנובה ושטראוס להתייחס למחאה שהתחילה – כמה פשוט – על ידי אזרח מהשורה בעמוד הפייסבוק שלו. חלפו עוד כמה ימים, וראשי הקונצרנים הגדולים נאלצו להיכנע בפני המחאה החברתית ולהוריד את המחירים.

עכשיו כבר מדברים ברשתות השיווק על חיתולים, על מטרנה ועל שלל מוצרים אחרים, ואלרוב מבהיר שזו בדיוק היתה הכוונה. ועם המחאה החברתית גוברת גם התודעה הציבורית והתדהמה – למשל על העובדה שמחירו של ליטר שמן זית עולה בישראל פי שניים מאשר בבריטניה ובספרד, בין היתר בגלל מסים ומכסים, מיני רישיונות וביורוקרטיה.

"אנחנו מדברים על יוקר המחיה בישראל באופן כללי", אומר אלרוב, "ולא רק על גבינת הקוטג'. התחלנו עם קוטג' כדי להראות לציבור שאפשר לעשות שינוי. אבל אנחנו מדברים גם על בעיית מחירי הדיור, מחירי התרופות, מחירם של ספרי לימוד ועוד הרבה דוגמאות. אפשר להוזיל את סל הקניות של משפחה ממוצעת בכ-1,200 שקל מדי חודש. כלומר, שמבלי להעלות משכורות אפשר לייצר עוד הרבה מאוד הכנסה פנויה".

דבר אחד ברור: אלרוב לא מתכוון לנוח על זרי הדפנה ומתכונן כבר למאבק הבא. "האזרחים בישראל נאנקים תחת יוקר המחיה והגיע הזמן לשים לזה סוף", הוא אומר. "חשוב לזכור שהכוח נמצא בידיים שלנו".

5 Comments

  1. רעות

    ישר כוח! זה מוכיח מה שחשבתי מזמן, ואפשר לעשות בדיוק אותו דבר גם בתחומים אחרים. במקום שהטייקונים ישלטו בנו, נראה להם שגם אנחנו יכולים להשתמש בכוחנו. זו ההזדמנות לנצל את המומנטום הזה ולהירתם למאבק גם בהתייקרות של מוצרים בסיסיים אחרים.

  2. חיים בן

    מהו ההיגיון הצרוף של מחרימי תנובה?
    מיקוד חרם במותג מוביל כתנובה היא פעולה אסטרטגית.

    ירידה משמעותית ברווחי מותג מוחרם ואחוזו בשוק
    תאותת לכל מותגי העל האחרים בשווקים השונים שלא לעולם חוסן
    ולא לעולם ניתן לצפצף על הלקוחות
    ליצירת משקל כנגד תמחור שלוקח את הלקוח כפראייר ומובן מאליו
    לדידם זה ילמד את שוק החלב והשווקים האחרים
    לא לקחת את הצרכן כמובן מאליו בזמן התימחור

  3. יאלי שאנדה

    חברים,
    קביעת יעד המאבק להורדת מחיר הקוטג' ל 5 ש"ח הוא לא ריאלי כאשר אותו הקוטג' נמכר ב 2.90 !!!
    החרמת תוצרת חלבית אינה יעילה ולא תביא את התוצאה המיוחלת, בדיוק כמו פתיחת שוק החלב ליבוא.

    מאחר ורשתות השיווק הן הגורם האחראי לעליית מוצרי המזון ב 153% בשש השנים האחרונות, המלחמה צריכה להיות בהן.

    רשתות השיווק עוסקות בחיסול התחרות בין היצרניות/הספקים, לראיה, כל מחירי המוצרים המתחרים מתואמים על האגורה.

    לסיכום, לדעתי טוב אם מארגני המחאה יכריזו חרם על רשת מזון אחת, לדוגמא מגה, עד אשר תוריד את מחיריה בכ 50%-40%, בלי מבצעים ושאר בולשיט (קנה 3 קבל 2) או קבל תמי בר תמורת התחייבות בקניות ל…., ושאר ירקות.

    כל הקונים יעברו זמנית לרשת קניות מתחרה אשר בה נטפל בשלב מאוחר יותר, הפרד ומשול במיטבו,
    בלי הגישה הזו, המאבק הולך להתבזבז.

    אני קורא בזאת לראשי מאבק הקוטג' לבצע שינויי מהיר בהגדרת היעדים, אשר יביא להצלחת המאבק.

    בברכה,
    יאלי שאנדה.

  4. אשה אמיתית מהצפון

    יצחק יקר וכל השאר, בשש השנים האחרונות מישפחתי ואנוכי התגלגלנו למיץ של הזבל כמו שהחברה אומרים. ממשפחה אמידה ושמחה התורמת ומאכילה אחרים הפכנו לניזקקים בעצמנו בגיל חמישים. המאבק שלך נפלא כמו של שוכני האוהלים גם כן, אבל הייתי רוצה מכאן לקרוא לכל אזרח שפוי במדינה ולבקש מכם בכל לשון של בקשה, פשוט להפסיק באופן טוטאלי לרכוש מוצרים שמאכילים את הטייקונים החזירים. לא לשדרג פלאפונים, לא לרכוש סמרטוטים בקניונים, לא להחליף כל יום שני וחמישי אייפון ואייפד ועוד גינס ועוד קשקוש. רק אז כשנפסיק להזין ולשמן את כל רודפי הבצע הללו כשהם יראו כי בלעדינו אין להם כל זכות קיום נוכל לאכול קוטג גם בארבעה שקלים. אינני יודעת מתי הפכנו להוליווד. דבר אחד בטוח לא יקרה לנו כלום אם קצת צניעות תחזור לחיינו ונהייה טובים יותר אחד לרעהו. נחזור להיות עם מאוחד נחזור להיות גאים במולדת שלנו ונוכל לעמוד מול אויבינו מבית ומחוץ. אני לא אשה זקנה ולא דתייה אבל אני יהודייה החיה במדינת היהידים והגיע הזמן שנחזור לשפיות. זהו חברה ליום אחד נסחפתי, משפחתי ואני כבר מיישמים את כל מה שכתבתי זכרו לקנות רק אוכל מדויק בלי להתפרע וחוץ מזה כלום ותראו איך לאט לאט נוכל למוטט את הקפיטליזם החזירי, בהצלחה לכולנו אשה אמיתית וכואבת ומובטלת מהצפון. אשמח אם תצטרפו אלי לא לתת לאנשים להיכנס לקניונים ולשנות את תרבות הצריכה.

  5. אמיר

    תרבות הצריכה (המוגזמת…) והפיתויים בשווקים, בפרסומות, וגם מהבנקים וחברות האשראי (להיכנס למינוס ולקחת הלוואות) הם בהחלט בעיה. אבל אני חושב שאם מסתכלים וחוקרים קצת לעומק מגלים שהבלאגן מתחיל מלמעלה – מהממשלה (לא רק הנוכחית), מהפקידים ומהרשויות – הם ממסים את הציבור על ימין ועל שמאל בלי חשבון, ולפעמים בצורה לא דמוקרטית וללא סיבות מוצדקות. זה לדעתי יוצר כדור שלג שמגיע לצרכן הבודד. הם מתנהגים כמו גוף עסקי ולא ציבורי שכל מה שמעניין אותו זה להרוויח עוד כסף על חשבוננו. ראו בדלק, בקרקעות, במזון, במכוניות שמיובאות מחו"ל והרשימה עוד ארוכה…

Comments are closed.