קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

האם סין מאיימת על האייפון?

אייפון של אפל

מינרלים נדירים (Rare Earth minerals) הם קבוצה של 17 מינרלים שבהם משתמשים לייצור מגוון גדול של מוצרים – מטורבינות רוח ועד מכוניות היברידיות, ומטלפונים "חכמים" דוגמת האייפון ועד מערכות נשק מתוחכמות, כמו פצצות "חכמות" וכלי נשק מונחי לייזר.

עד שנות ה-80 היתה ארצות הברית אחת היצרניות הגדולות של מינרלים אלה. כמה שנים קודם לכן, במהלך שנות ה-70, זיהתה סין את הפוטנציאל הטמון במינרלים האלה והחליטה להגדיל את כריית המינרלים האלה בשטחה ב-40% מדי שנה בין 1978 ל-1989. בעקבות כך, החליטו ממשלות רבות בעולם להפסיק לכרות בעצמן את המינרלים האלה ולהסתמך על יבוא מסין. כיום, 95% מהמינרלים הנדירים מקורם בסין – ארצות הברית מייבאת 87% מהדרוש לה מסין, ואילו יפן מסתמכת כמעט באופן מוחלט על יבוא מסין.

לפני כשנתיים קרא משרד התעשייה הסיני להפחית ואולי אף לעצור לחלוטין את יצוא המינרלים הנדירים. במחצית השנייה של 2010 צומצמו מכסות היצוא של המינרלים בלא פחות מ-72%, ובמחצית הראשונה של 2011 צומצמו המכסות שוב.  

התירוץ הסיני הוא שפגיעה קשה בסביבה מחייבת את סגירתן של מכרות רבות ברחבי המדינה, אך באותה נשימה הודתה בייג'ינג כי הצרכים הפנים-סיניים מקבלים עדיפות על פני יצוא המינרלים למערב. אחת הדוגמאות האחרונות לקשיים בסחר במינרלים אירעה בספטמבר 2010, כאשר סין הורתה להפסיק באופן פתאומי את יצוא המינרלים ליפן באמצע משבר דיפלומטי חריף על הריבונות באיי סנקקו (Senkaku). האם היה זה רק מקרה?

שלא במפתיע, המדיניות הסינית הביאה לכך שהמחיר עלה פלאים – מ-14 אלף דולרים אמריקאים לטונה אחת ב-2010 לכ-140 אלף דולרים אמריקאים לטונה בפברואר 2011. יש כמובן מי שמרוויח מהקפיצה במחיר, אך ההתפתחות הזאת מעמידה בספק רב את הבטחתו של ראש ממשלת סין, ון ג'יאבאו, כי המינרלים הנדירים לא ישמשו את סין כקלף מיקוח בניהול יחסי החוץ והכלכלה שלה.

מה אם כך קורה כאן? המפלגה הקומוניסטית הסינית מנהלת מדיניות של קידום חברות מקומיות, כדי שיוכלו להתחרות בהצלחה עם תאגידים בינלאומיים. כאשר מדובר במגזרים שתלויים בדיוק באותם מינרלים נדירים, מנסה סין באמצעות הגבלת היצוא לתת קדימות לחברות המקומיות ולפגוע בצורה כזאת בחברות הזרות.

בנוסף לכך, מכיוון שפתיחת מכרות לכריית מינרלים נדירים מחוץ לסין תגזול זמן רב, מצליחה סין לחייב חברות זרות שמעוניינות בגישה למאגרים המינרלים הרבים הנמצאים בשטחה לכרות הסכמים (joint venture) עם חברות כרייה מקומיות ולהעביר את מתקני הייצור שלהן לסין. למרבה ההפתעה, על חברות שבוחרות בדרך זו לא חלה שום מכסה.

ובסביבה כלכלית שבה גניבה וריגול תעשייתיים בקנה מידה רחב אינם רק נסבלים אלא אפילו מעודדים על ידי המדינה, מדיניות המכסות של המינרלים הנדירים מתחילה להתברר יותר ויותר כאיום ממשי על הייצור העולמי.