קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

דייוויד מאמט יוצא מהארון

דייוויד מאמט

בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" מספר התסריטאי האמריקאי דייוויד מאמט את סיפור "המרת הדת" שלו מליברל אדוק לאיש ימין. מאמט, אחד הכותבים המוכשרים בקולנוע ובתיאטרון האמריקאיים דהיום, אחראי להצלחות אמנותיות וקופתיות אדירות, כמו "גלנגרי גלן רוס" (שעליו זכה בפרס הטוני), "הבלתי משוחדים" ו"לכשכש בכלב". בשנת 2006 פירסם את הספר "הבן הרשע" (The Wicked Son), שעוסק באנטישמיות ובשנאה עצמית בקרב יהודים.

בראיון לבארי וייס מתאר מאמט כיצד הכל התחיל. זה היה במרץ 2008, כשמאמט כתב מאמר ארוך לשבועון "וילג' וויס" (Village Voice). המטרה היתה לקדם הצגה חדשה בברודווי, אבל הכותרת שניתנה למאמר היתה "איך הפסקתי להיות ליברל-בכל-מחיר". המאמר הזה נחשב למאמר הפופולרי ביותר שפורסם באתר האינטרנט של השבועון, אך בתקופה שלאחר הפרסום סירב מאמט להתייחס באופן ישיר לדעותיו הפוליטיות. בראיון לצ'רלי רוז מרשת הטלוויזיה האמריקאית PBS ב-2010 אמר מאמט כי את דעותיו על נשיא ארצות הברית ברק אובמה הוא יאמר רק שלא למצלמות.

אבל כעת הוא מסיר את הכפפות, עם פרסום ספרו החדש "הידע הסודי: על פירוקה של התרבות האמריקאית". כעת מאמט אינו חושש לתקוף בחריפות את האמיתות הבסיסיות ביותר של השמאל האמריקאי. רב-גוניות, לדבריו, היא "מוצר". הקולג'ים הם לא יותר מאשר "מחנות סוציאליסטיים". הליברליזם של השמאל דומה להתמכרות לרולטה בקזינו. טויוטה פריוס, הרכב ההיברידי הנחשב לידידותי ביותר לסביבה כיום, הוא "דוחה בחורות". אנשי שמאל הוליוודים, אלה שעד לא מזמן היו חבריו הטובים ביותר, אימצו בעבר את הקומוניזם פשוט כי לא המציאו עדיין את הפילאטיס. ואת הרדיו הארצי הציבורי בארצות הברית הוא מכנה "הרדיו הארצי הפלסטיני" (ראשי תיבות NPR).

בין הסופרים שהשפיעו על מאמט בתהליך ההתפכחות הפוליטי שלו, לדבריו, נמצאים תומס סואל, מילטון פרידמן וג'ון סטוארט מיל. על כל אלה לא שמע לפני שהגיע לקליפורניה, ולדבריו, "אף אחד בשמאל לא שמע עליהם. פתאום הבנתי שאני חי בבועה". רק לאחר שניסה לרדת לעומקם של דברים הבין מאמט כי חלק מהאמיתות שנחשבו ברורות מאוד בחייו דורשות בדיקה מחודשת. "רציתי להבין את הרעיון שעומד בבסיסה של הממשלה", הוא אומר, ולגבי המסים: "אני משלם מסים, אז אני חושב שאני צריך להיות אחראי למה שנעשה איתם".

תהליך החשיבה הוביל את מאמט לכמה תובנות: רב-גוניות אמיתית היא אינטקלטואלית; למרות כל כשליה, ארצות הברית היא עדיין האומה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית; השוק החופשי פותר תמיד את הבעיות טוב יותר מאשר הממשלה; תפקידה של הממשלה הוא להיות הגונה, לא לעסוק בצדק חברתי; אין פתרונות מושלמים לחוסר שוויון, רק פתרונות חלקיים.

"אנשי השמאל באמריקה תמיד מחפשים מה לא בסדר", אומר מאמט בראיון. "משהו חייב להיות לא בסדר. משהו לא בסדר בעולם וזה ככל הנראה היהודים. ואם זה לא היהודים ברגע זה, אז זה שומן טראנס, או התחממות עולמית או סכנת המילניום, או מזון מהונדס גנטית. וחייבים לעשות משהו בקשר לזה!" וזו לדבריו בדיוק הטעות המרכזית: ההנחה שכל דבר בעולם הזה ניתן לתיקון. הבעיה היחידה, לפי מאמט, היא שזה ממש לא ככה.

3 Comments

  1. גד שליו

    מרתק… האיש כמו מניח את גווית ליבראל הכורסא שפעם הוא היה, על השולחן ומבצע בו ניתוח של לאחרי המוות במיומנות שגורמת לקורא להשאר עם השאלה "אז איך בדיוק הוא לא הבין את זה קודם?". אגב: האבחנה כי ה"בולינג'ר בולשביק" אינו מסוגל לחיות עם העובדה כי "לא הכל פתיר" וכי אין דבר כזה פתרונות קסם, היא אחד החשובות להבנת תופעת האולטרא ליבראליזם. את המחיר של המלחמה של הליבראליים באוייב השטני התורן שלהם (וכמובן כמעט תמיד דמיוני) משלמים המוני בני אדם. תשאלו את תושבי סוריה שנטבחים בעודם מגלים לתדהמתם כי לעולם לא איכפת מאחר ואת כל שטח האכסון שיש לו עבור חמלה מעשית הוא שיעבד מתוך הרגל לקומבינת ה"סאגה הפלסטינית" ו"פתרון צודק לבעיות שיצרה ישראל". הליבראליים נתקפים בהלם ושיתוק למראה תמונות המעידות בבירור כי ישראל אינה בדיוק הבעיה העיקרית או ההשפעה העיקרית על החוסר באיכות חיים וחופש במזרח התיכון.

  2. אהרן

    תודה על הכתבות הנפלאות באתר המושקע והמחודש. רק רציתי להציע הצעה לשיפור והיא שבסוף כל כתבה יובא הלינק למקור.

  3. בן

    רציתי לשבח את האתר ולהוסיף על דבריו של אהרון, שהוספת המקור תהיה חיונית.
    יופי של אתר. יש לחשוף את שקרי השמאל ולהאיר את האינטלקט בצבעים אמיתיים יותר.

Comments are closed.