קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

המיתוס של אבטלה טכנולוגית

Depositphotos_26000143_s-2015X

 

http://reason.com/archives/2017/07/11/the-myth-of-technological-unem

פורסם על ידי דידרה מקלוסקי, 11.07.2017

 

כולנו יודעים ששינויים טכנולוגיים הם הסיבה שעבודות בסקטור היצור מתמעטות.  ואנחנו יודעים שמקומות עבודה במכרות פחם אובדות בגלל טכניקות חדשות שהפכו את הגז הטבעי לזול יותר.  ואנחנו יודעים שהשעיר לעזאזל של טראמפ, תחרות מחו"ל, היא לא הסיבה העיקרית לזה.

ועדיין הרבה אנשים הגיוניים מודאגים.  האם אבטלה טכנולוגית אינה בעיה אמיתית וחמורה?  מה יקרה כשכל מקומות העבודה ילכו? למשל, כשכלי רכב אוטונומים יחליפו את 3.5 מיליון נהגי המשאיות באמריקה?

אנשים רבים מפחדים מרובוטים, אך תוצאות האוטומציה טובות בדרך כלל.  עובדים עוזבים עבודות פס-יצור אומללות לטובת עמידה בחלוקים לבנים והשגחה על הרובוטים, ועבוד שכר גבוה יותר המתאפשר תודות לטכנולוגיה.  ואם מקומות העבודה החדשים שלהם לא משלמים להם שכר גבוה יותר, זה כנראה בגלל שוועדים מצליחים לסחוט רווחי מונופול מהמעסיקים, ולכן מצרכנים.  רוברט רייך, מקור שמאלני אמין לטעויות עובדתיות, הכריז ש"הדעיכה בהתאגדות קשורה ישירות לחלק מההכנסה שהולך למעמד הביניים".  אבל לשלם לעובדי יצור יותר ממה שהם היו יכולים להרוויח במקום אחר, על חשבון יכולתם של עובדים אחרים, לעיתים עניים יותר, לרכוש מוצרים, זו בוודאי לא נוסחה אתית לשיפור מצבו של מעמד העובדים.

כשחברת פורד התחילה להתקין רובוטים, וולטר רויתר, נשיא איגוד עובדי תעשיית המכוניות, שאל את אחד המנהלים: "איך תגרום להם לקנות מכוניות פורד?"  אבל הטיעון של רויתר מופרך.  עובדים בחברות מכוניות הם נתח זעיר מציבור קוני המכוניות.  אי אפשר ליצור שגשוג רק באמצעות עובדים שקונים מוצרים מהמעסיקים שלהם.

רייך האשים את הגורמים הבאים בירידת השכר של העובד האמריקאי: "אוטומציה, מחשבים, תוכנה, רובוטיקה, כלי עבודה ממוכנים, ודיגיטיזציה נרחבת".  אבל החידושים האלה דווקא העלו את השכר כי עובד שמקבל כלי טוב יותר יכול להגדיל את התפוקה שלו, והפואנטה של הכלכלה הוא יצור עבור צריכה, לא הגנה על מקומות עבודה קיימים.

תבדקו את הרקורד ההיסטורי: אם הפחד מאבטלה טכנולוגית היה נכון, היא כבר הייתה קורית, שוב ושוב ובאופן מסיבי.  ב-1800, 80% מהאמריקאים עבדו בחקלאות.  עכשיו – פחות מ-2%, אבל הופעת הטרקטורים לא הוציאה את 78% הנותרים ממעגל העבודה.

ב-1910, אחד מכל 20 עובדים אמריקאים עבד במסילות הברזל.  בסוף שנות ה-40, 350,000 מרכזנים עבדו עבור AT&T בלבד.  בשנות ה-50, מאות אלפי מפעילי מעליות איבדו את מקומות העבודה שלהם במעבר לכפתורים.  קלדנים נעלמו ממשרדים.  ועדיין האבטלה לא עברה את רף ה-5%.  אפילו לא 10% בשנים קשות במיוחד.

בארצות הברית, מדינה עם 160 מיליון מקומות עבודה אזרחיים, 1.7 מיליון מקומות עבודה אובדים בכל חודש.  כל 30 יום, בגילוי נורמלי לחלוטין של "הרס יצירתי", יותר מאחוז ממקומות העבודה נכחדים.  אבל בנטו, כ-200,000 מקומות עבודה נוצרים.

אנחנו יכולים "להציל מקומות עבודה" אם נעצור את החדשנות.  כל שנה תהיה כקודמתה – הון ועבודה ישארו באותה רמה, אבל אז גם השכר ישאר קבוע.  זה נחמד אם אתה מרוויח יפה עכשיו, אבל לא כל כך אם אתה צעיר או עני.

לעזור לעניים זה מצויין, אבל אי אפשר לסבסד 1.7 מיליון אנשים כל חודש.  גם הסבה מקצועית המונית מונחית מלמעלה אינה רעיון טוב.  העובדים עצמם ידעו הכי טוב לאן לעבור ולאיזה מקצוע, כמו מאות האלפים שעברו לצפון דקוטה בזמן השגשוג הקצר של ענף הנפט.  אנחנו רוצים שוק עבודה גמיש כמו שוק ההון.  ולכך, אנו זקוקים לחירות, לא לתוכניות ממשלתיות.