קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

מדוע למדינות עולם ראשון יש ערי עולם שלישי?

Homeless woman is searching for food in garbage dumpster. Woman in poverty is searching something in container.

https://fee.org/articles/why-first-world-countries-have-third-world-cities

פורסם על ידי ניקולאס אומאשב ב-FEE, 27.07.2017

 

בזמן שעקפתי את החורים במדרכה, התעלמתי מקולות הירי, וחלפתי על פני הקבצנים לאורך רחובות ניו אורלינס, לא יכולתי שלא להיזכר במסעותי בפנום פן, קמבודיה.  שתי הערים סובלות מעוני המוני ותשתיות מתפוררות, אך שונות במאפיין אחד עיקרי: פנום פן נמצאת במדינה מתפתחת, וניו אורלינס במדינה מפותחת.

יש הרבה "ערי עולם שלישי" בארצות הברית – למשל דטרויט, בולטימור, וניו אורלינס.  ולכולן יש דבר אחד במשותף: היעדר שווקים חופשיים ופתוחים.

ישנו קונצנזוס רחב בקרב כלכלנים לגבי העובדה שחופש כלכלי קובע במידה רבה את עושרן ורווחתן של מדינות – וערי מטרופולין אינן יוצאות מהכלל.  הכלכלן דין סטנסל השווה בין ערים אמריקאיות ומצא קורלציה בין מידת החופש הכלכלי למצבן הכלכלי.

בולטימור ודטרויט נמצאות בחמישית המטרופולינים עם שיעורי המס הגבוהים ביותר. ולגבי ניו אורלינס – לואיזיאנה נמצאת במקום השלישי בין המדינות עם שיעורי מס הקניה (כמו מע"מ) הגבוהים ביותר, יחד עם רמות גבוהות של הוצאות גרעוניות.  שלושת הערים הללו גם סובלות מריבוי חוקי רישוי עסקים.

ואם רגולציות ומיסים לא מספיקים, מגבלות על שוק התעסוקה הותירו את מחפשי העבודה בדטרויט ובבולטימור חסרי אונים.  לשתי הערים שיעורי התאגדות גבוהים מהממוצע הארצי (10.7%) ושכר מינימום גבוה משכר המינימום הפדרלי ($7.25). לא מפתיע שלשתיהן שיעורי אבטלה גבוהים של 8.1% ו-6.1%.

כשמסתכלים על אלימות חמושה, התמונה חמורה אף יותר.  לכל 100,000 איש, שיעור הרצח בנשק חם של דטרויט, 35.9, דומה לשל אל סלבדור (39.9). בולטימור (29.7) דומה לגואטמלה (34.8), ואם ניו אורלינס הייתה מדינה היה לה את שיעור הרצח השני בעולם (62.1) – אחרי הונדורס (68.3) והרבה מעל ונצואלה (39.9).  אגב, לשלושת הערים הללו יש את חקיקת הנשק הקשוחה בארצות הברית.

זה לא מפתיע שבולטימור, דטרויט, וניו אורלינס סובלות מאחוזי עוני גבוהים – 28.2%, 48.1%, ו-29%.

הפתרון פשוט: להוריד את שיעורי המס הגבוהים ולבטל את חקיקת התעסוקה המגבילה.  אל לנו לתת לממשלה להמשיך להשאיר את ערי העולם השלישי הללו מאחור.