קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

המורשת האמיתית של הסוציאליזם: שחיתות מוסרית

Silent killer with iron chain in hands wallpaper, background or poster concept. Assassin in suit and red tie. Professional secret agent. Silencer man

https://capx.co/socialisms-true-legacy-is-immorality/

פורסם על ידי מאריאן טאפי ב-03.05.2017

 

"נכון, הקפיטליזם יותר שפע ורווחה מהסוציאליזם, אבל האם הוא יותר מוסרי?"

כדי לעשות כסף, "קפיטליסטים" צריכים לספק שירותים או מוצרים שאנשים אחרים רוצים.  נכון, יש יוצאים מן הכלל.  למשל, קפיטליסטים שמוגנים מכוחות השוק על ידי פקידים מושחתים יכולים לגרוף רנטות מונופוליסטיות שלא מגיעות להם.  זו הכוונה במושג "קפיטליזם של מקורבים".

לרוב, עסקאות בין קפיטליסטים לצרכנים הן וולונטריות.  הקפיטליסט בסקטור הפרטי לא יכול להכריח את הלקוחות שלו לרכוש את המוצרים או השירותים שלו.  שוב, ישנם יוצאים מן הכלל.  תחת אובמהקר, למשל, ממשלת ארצות הברית מכריחה אנשים לרכוש ביטוח בריאות בסקטור הפרטי.

חשוב להגן על הקפיטליזם כשיטה כלכלית מוסרית, בעיקר מכיוון שעדיין יש אנשים שחושבים שיסודות הקפיטליזם – מסחר, קניין פרטי, ועשיית רווחים, אינם מוסריים.

רבים מאמינים שהסוציאליזם הוא שיטה מוסרית.  האם הנחה זו מוצדקת?  סוציאליזם הוא אידיאל אוטופי המיועד לפתור את כל בעיות האנושות, ובעיקר עוני ואי-שוויון.  למרבה הצער, התיאוריה והפרקטיקה מנוגדים זו לזו.

קרל מארקס תיאר כך את התועלת העתידית של חברה סוציאליסטית: "אם בחרנו להקדיש את רוב עבודתנו עבור האנושות, שום משא לא יוכל לכופף אותנו מכיוון שהקרבה זו היא לטובת כולם.  לא נחווה אושר קטנוני, אנוכי ומוגבל מכיוון שאושרנו יהיה שייך למיליונים.  מעשינו יחיו לנצח, ודמעות חמות של אנשים אצילים ישפכו על אפרנו".

המהפכן הסובייטי לאון טרוצקי כתב שבחברה סוציאליסטית "האדם יהפוך לעין שיעור חזק יותר וחכם יותר.  גופו יהפוך ליותר הרמוני, תנועותיו יותר קצביות, קולו יותר מוזיקלי.  האדם הממוצע יעלה לגבהים של אריסטו, גתה, או מארקס.  ומעל גבהים חדשים אלה, שיאים חדשים יעלו".

פידל קסטרו הכריז שהמהפכה הקובנית היא "של הצנועים, עם הצנועים, עבור הצנועים" ושהמאבק שלו לסוציאליזם היא "עבור חיי כל הילדים שבעולם".  צ'ה גווארה, סגנו, התבטא בהרהור "המהפכן האמיתי מונע על ידי רגש חזק של אהבה".

סנטימנטים נשגבים אלה מבוטאים עד היום במצע של המפלגה הסוציאליסטית האמריקאית, המצהיר "אנחנו מחוייבים לטרנספורמציה של הקפיטליזם על ידי יצירת חברה דמוקרטית סוציאליסטית המבוססת על חמלה, אמפתיה, וכבוד".

יישום מעשי של רעיונות סוציאליסטים התברר כבעייתי הרבה יותר.  אחד מהחסרונות הבולטים ביותר של הסוציאליזם בחיים האמיתיים הוא נטייתו להוביל לדיקטטורה.  נטיה זו, כפי שברור מהמצב היום בוונצואלה, זוהתה לראשונה על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל פרידריך האייק בספרו "הדרך לשעבוד".

ב-1944, בכותבו את הספר, האייק שם לב שהפשעים של הסוציאליסטים הלאומניים הגרמנים ושל הקומוניסטים הסובייטים היו, במידה רבה, תוצאה של שליטה הולכת וגוברת של המדינה במשק.  כפי שהוא הסביר, מעורבות של המדינה בכלכלה מובילה לאי-יעילות מאסיבית ולתורים ארוכים מחוץ לחנויות ריקות.  משבר כלכלי מתמשך מוביל אז לקריאה ליותר תכנון מרכזי.

תכנון כלכלי מרכזי עוין לחירות.  מכיוון שלא יכולה להיות הסכמה על תוכנית אחת ויחידה בחברה חופשית, ריכוזיות של קבלת החלטות כלכליות חייבת לביות מלווה בריכוזיות של כוח פוליטי בידי אליטה קטנה.  בסוף, כשאי אפשר להכחיש יותר את כשלון התכנון המרכזי, משטרים טוטאליטרים נוטים להשתיק את מתנגדיהם – לעיתים באמצעות רצח המוני.

התנגדות פוליטית תחת סוציאליזם היא לא קלה.  טרוצקי אמר: "במדינה שבה המעסיק היחיד הוא המדינה, להיות באופוזיציה משמעו מוות איטי ברעב.  העיקרון הישן של לנין – מי שלא עובד לא יאכל, הוחלף בחדש – מי שלא יציית לא יאכל".  לכן, חירות כלכלית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לחירות פוליטית.

כמובן, לא כולם חושבים שדיקטטורה ורצח המוני הם מחיר גבוה מידי להשגת שוויון.  ההיסטוריון הבריטי אריק הובסבאום נשאל האם הוא היה מצדיק את מותם של 15-20 מיליון איש, בניגוד לכ-100 מיליון שבאמת מתו, על מנת שהקומוניזם ישיג את מטרותיו. תשובתו הייתה "כן".  אפילו היום, ראש ממשלת קנדה ג'אסטין טרודו ורבים אחרים מחניפים לדיקטטורה הקובנית מכיוון שהיא סיפקה בריאות וחינוך חינם להמונים, לכאורה.

כתבתי "לכאורה" משום שתחת סוציאליזם, שוחד נמצא בכל מקום.  רופאים שמרגישים שהמדינה לא משלמת להם מספיק דורשים שוחד כדי לטפל בפציינטים.  מורים שמרגישים אותו דבר מקדמים ילדים של רופאים כדי לקבל שירות רפואי טוב יותר.  תהליך זה ממשיך לכל אורך "שרשרת המזון".

לעיתים קרובות, שוחד וגניבה הולכים יחד.  במדינות סוציאליסטיות, המדינה מחזיקה במפעלים, חנויות, וחוות.  לכן, כדי שיהיה להם משהו לסחור איתו, אנשים חייבים קודם "לגנוב" מהמדינה.

תחת סוציאליזם, אפשר להשיג טובות גם בדרכים אחרות.  במזרח גרמניה, אנשים ריגלו אחרי שכניהם.

במילים אחרות, לא רק שסוציאליזם מעוגן על ידי כוח, הוא גם משחית מוסרית.  שקרים, גניבות, וריגול הופכים לנפוצים, ואמון הדדי בין אזרחים נעלם.  הסוציאליזם לא מקדם אחווה בין אנשים, אלה חשדנות וטינה.

הנזק הגדול ביותר של הסוציאליזם אינו כלכלי, אלא רוחני.  המורשת האמיתית של הסוציאליזם אינה שוויון, אלא אי-מוסריות.