מדוע למדינות עולם ראשון יש ערי עולם שלישי?

https://fee.org/articles/why-first-world-countries-have-third-world-cities

פורסם על ידי ניקולאס אומאשב ב-FEE, 27.07.2017

 

בזמן שעקפתי את החורים במדרכה, התעלמתי מקולות הירי, וחלפתי על פני הקבצנים לאורך רחובות ניו אורלינס, לא יכולתי שלא …

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של ארנולד קלינג "התמחות ומסחר: הקדמה חדשה לכלכלה":
"רווחים הם מדד המשקף קיימות של תבניות התמחות. כשעסק נוקט בתבנית התמחות מסויימת מרוויח, סימן שהערך של התוצרת שלו גדול מהעלות של תשומותיו – במילים אחרות העסק תורם לרווחת הצרכנים."
תובנה זו …

למאמר המלא

הטוטליטאריות של הסביבתנים

פורסם על ידי מאריאן טאפי, http://capx.co/the-totalitarianism-of-the-environmentalists, 23.07.2017

 

לפני כשנה הרציתי על קידמה אנושית לקהל של סטודנטים בקנדה. סקרתי את מגוון האינדיקטורים הרגיל – עליה בתוחלת חיים, בידיעת קרוא וכתוב, ובהכנסה ל…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של חתן פרס נובל, ג'יימס ביוקנן, "חברה ודמוקרטיה":
"כל מודל ריאליסטי של התהליך הפוליטי…שלטון הרוב הופך לאמצעי המקדם את האינטרסים של הקבוצה שמרכיבה את הקואליציה, על חשבון אלה שנמצאים מחוץ לה".

למאמר המלא

קצר ולעניין

capture

מתוך ספרם של פרד פולדוואריב ודן קליין "זמן מחצית החיים של נימוקי מדיניות":
טכנולוגיה מגדילה את המורכבות של החברה יותר ממה שהיא מגדילה את יכולות המידע של המתכנן המרכזי.  פרידריך האייק, כמו אדם סמית, הפיק מכך לקח לקובעי מדיניות: חוץ ממקרים שיש בהם נזק מערכתי ברור ביותר, כמו זיהום אוויר, ההנחה שפקידי ממשלה מסוגלים להבין איך לשפר את התוצאות של תהליכי קבלת החלטות מבוזרים (ז"א וולונטרים) היא לא מציאותית.  בהרצאתו בטקס קבלת פרס הנובל, האייק כינה את ההנחה הזו "יומרת הידע".