פורסם על ידי דן מיטצ'ל ב-20.05.2017
לאורך כמעט כל ההיסטוריה האנושית, המצב הנורמלי עבור 99% מהאוכלוסיה היה עוני ומחסור.
ואז, לפני כמה מאות שנה, משהו מדהים התרחש – התפרצות אדירה של שפע. בשנים האחרונות, שיתפתי באתר שלי שני סרטונים שמסבירים את התופעה המדהימה הזו, הקשורה לשווקים חופשיים, שלטון החוק, וזכויות קניין:
- קליפ מ" Marginal Revolution University"
- קליפ מ"Learn Liberty"
הנה כמה תרשימים שהכין פרופסור מקס רוזר מאוקספורד. כפי שניתן לראות למעלה, בעבר כמעט כולם היו עניים. אך כפי שניתן לראות למטה, ישנו אחוז הולך וגדל של אוכלוסית העולם שנמצא במעמד הביניים או למעלה ממנו.
אפשר להסיק שלושה לקחים עיקריים מהנתונים הללו.
המסקנה הראשונה היא שהעולם הולך ומתעשר. מאות מיליוני אנשים יצאו מעוני קיצוני. אלה חדשות נפלאות.
המסקנה השניה, כפי שניתן לראות באזור האדום, היא שאפילו מידה צנועה של רפורמה בהודו ובסין גרמה לשיפור משמעותי.
אבל היום אני רוצה להתמקד במסקנה השלישית, שהיא – מדיניות מעודדת צמיחה היא הדרך הטובה ביותר לעזור לעניים, ולא מדיניות של חלוקה מחדש אשר נובעת מקיבעון מחשבתי על אי-שוויון.
שימו לב איך ב-1975 אי-השוויון היה גבוה, במיוחד בהשוואה ל-1800. אנשי שמאל אשר מאמינים בטעות שכלכלה היא עוגה בגודל קבוע, יסיקו שאירופה והאמריקות הפכו לעשירות יחסית מכיוון שאסיה ואפריקה נותרו עניות יחסית.
במציאות היא שהכלכלות של העולם המערבי גדלו מכיוון שהן מצאו את המתכון לצמיחה ולשפע. כפי שאפשר לראות מהגרף של שנת 2015, שאר העולם סוף סוף נע בכיוון הזה גם הוא.
מה היה קורה אם חברינו מהשמאל היו שולטים במדיניות הגלובלית ב-1975 והיו מעלים מיסים כדי לחלק את ההכנסה מחדש מהאומות העשירות אל האומות העניות? במילים אחרות – מה היה קורה אם הם היו מחילים את המדיניות שהם מנסים להחיל במדינות שונות על כלל העולם?
אם זה היה קורה, הכלכלה העולמית הייתה מתפקדת ברמה נמוכה יותר. כפי שהכלכלן תומאס סואל הסביר, מדיניות כזו מענישה התנהגות יצרנית ומסבסדת התנהגות לא יצרנית.
למרבה המזל, העולם נמנע מתוצאה כזו ואנו נהנים מירידה באי-השוויון שנגרמה ממדיניות שמעודדת צמיחה בעיקר במדינות המתפתחות, כך שהן מדביקות בהדרגה את המדינות המפותחות.