מדוע למדינות עולם ראשון יש ערי עולם שלישי?

https://fee.org/articles/why-first-world-countries-have-third-world-cities

פורסם על ידי ניקולאס אומאשב ב-FEE, 27.07.2017

 

בזמן שעקפתי את החורים במדרכה, התעלמתי מקולות הירי, וחלפתי על פני הקבצנים לאורך רחובות ניו אורלינס, לא יכולתי שלא …

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של ארנולד קלינג "התמחות ומסחר: הקדמה חדשה לכלכלה":
"רווחים הם מדד המשקף קיימות של תבניות התמחות. כשעסק נוקט בתבנית התמחות מסויימת מרוויח, סימן שהערך של התוצרת שלו גדול מהעלות של תשומותיו – במילים אחרות העסק תורם לרווחת הצרכנים."
תובנה זו …

למאמר המלא

הטוטליטאריות של הסביבתנים

פורסם על ידי מאריאן טאפי, http://capx.co/the-totalitarianism-of-the-environmentalists, 23.07.2017

 

לפני כשנה הרציתי על קידמה אנושית לקהל של סטודנטים בקנדה. סקרתי את מגוון האינדיקטורים הרגיל – עליה בתוחלת חיים, בידיעת קרוא וכתוב, ובהכנסה ל…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של חתן פרס נובל, ג'יימס ביוקנן, "חברה ודמוקרטיה":
"כל מודל ריאליסטי של התהליך הפוליטי…שלטון הרוב הופך לאמצעי המקדם את האינטרסים של הקבוצה שמרכיבה את הקואליציה, על חשבון אלה שנמצאים מחוץ לה".

למאמר המלא

קצר ולעניין

capture

מתוך ספרו של גרג איסטרברטק, "פרדוקס הקדמה":

"לפני מספר דורות, להיות אינטלקטואל או אומן היה מסוכן וקשה, ולעיתים קרובות חייו של האומן או האינטלקטואל היו חיי עוני.  כיום, מדינות המערב תומכות בעשרות אלפי פרופסורים עם קביעות, כמו גם אלפי סופרים ואומנים.  רובם מנהלים חיים נוחים ויציבים ופטורים מההשלכות הפוליטיות של התבטאויותיהם.

במונחים כלכליים גרידא, הגדלת ההיצע של אינטלקטואלים, ללא קשר לביקוש שיש עבורם, מראה את עוצמת הייצור של מערכות השוק הנוכחיות.  כפי שחתן פרס הנובל לכלכלה ג'ורג' סטיגלר כתב, "מכיוון שאינטלקטואלים לא באים בזול, שום חברה לא הייתה יכולה להרשות לעצמה אותם עד שנוצרה כלכלת השוק המודרנית".  רק לפני כמה דורות נוצרה האפשרות למשקים לאומיים לייצר מספיק ערך עודף כדי לתמוך בכמות האדירה של פרופסורים, הוגי דעות, סופרים, ואומנים שמקדישים עצמם להוקיע את המערכת שמאפשרת להם את הנוחות של משרותיהם המכניסות".