מדוע למדינות עולם ראשון יש ערי עולם שלישי?

https://fee.org/articles/why-first-world-countries-have-third-world-cities

פורסם על ידי ניקולאס אומאשב ב-FEE, 27.07.2017

 

בזמן שעקפתי את החורים במדרכה, התעלמתי מקולות הירי, וחלפתי על פני הקבצנים לאורך רחובות ניו אורלינס, לא יכולתי שלא …

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של ארנולד קלינג "התמחות ומסחר: הקדמה חדשה לכלכלה":
"רווחים הם מדד המשקף קיימות של תבניות התמחות. כשעסק נוקט בתבנית התמחות מסויימת מרוויח, סימן שהערך של התוצרת שלו גדול מהעלות של תשומותיו – במילים אחרות העסק תורם לרווחת הצרכנים."
תובנה זו …

למאמר המלא

הטוטליטאריות של הסביבתנים

פורסם על ידי מאריאן טאפי, http://capx.co/the-totalitarianism-of-the-environmentalists, 23.07.2017

 

לפני כשנה הרציתי על קידמה אנושית לקהל של סטודנטים בקנדה. סקרתי את מגוון האינדיקטורים הרגיל – עליה בתוחלת חיים, בידיעת קרוא וכתוב, ובהכנסה ל…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של חתן פרס נובל, ג'יימס ביוקנן, "חברה ודמוקרטיה":
"כל מודל ריאליסטי של התהליך הפוליטי…שלטון הרוב הופך לאמצעי המקדם את האינטרסים של הקבוצה שמרכיבה את הקואליציה, על חשבון אלה שנמצאים מחוץ לה".

למאמר המלא

לא צריך לפחד מהרובוטים – מקומות עבודה לא נגמרים

Depositphotos_26000143_s-2015X

https://fee.org/articles/fear-not-the-robots-jobs-arent-scarce/

פורסם ב-FEE.org ע"י נורמן ואן קוט, 03.11.2016

כמעט כל קורס כלכלה באוניברסיטאות מתחיל עם ההנחה שאנשים, כאינדיבידואלים וכקבוצות, לא יכולים לגייס מספיק משאבים יצרניים כדי לספק את צרכיהם ורצונותיהם הצרכניים הבלתי-מוגבלים – זוהי "הנחת המחסור".  אם לא היה מחסור, לא היה צורך במדע הכלכלה.  חלק נכבד מעבודתם של כלכלנים הוא להסביר איך פעילויות אנושיות מכוונות משאבים מוגבלים בין רצונות בלתי מוגבלים של צרכנים.

הנחת המחסור היא צד אחד מטבע, ולמרבה הצער, כלכלנים ואחרים מתעלמים מצידו השני.  הצד השני הוא זה – מכיוון שרצונות צרכניים הם בלתי מוגבלים, כך גם מספר התפקידים (או עבודות) הפוטנציאלים לבני אדם.  הרעיון שישנו איזה מספר סופי ומוגבל של עבודות בכל רגע נתון הוא שגוי.

כשרובוטים מחליף אנשים, האם הם מצמצמים את אפשרויות התעסוקה? למעשה, מכיוון שרובוטים מייצרים בעלות נמוכה מזו של עובדים אנושיים, ככל שיותר מהם יחליפו בני אדם, מחירי מוצרים ירדו, לצרכנים ישאר יותר כסף פנוי, "העוגה הכלכלית" במשק תגדל, אפשרויות התעסוקה לבני האדם יהפכו למשתלמות יותר, ורמת החיים תעלה.

ומה לגבי העובדים המוחלפים? הם יאלצו למצוא משרות אחרות, כנראה פחות מכניסות. מכיוון שהעוגה הכלכלית גדולה יותר, כלל המשרות הופכות מכניסות יותר – ועובדים אלה מקבלים נתח קטן יותר מעוגה גדולה יותר.  הפסד יחסי זה הוא המחיר שהם משלמים עבור זה שכלל האזרחים, וגם הם, יהנו מרמת חיים גבוהה יותר.

רובוטים אינם שונים מכל מכונה אחרת – המכונית החליפה את הכרכרה, המקרר החשמלי ייתר את מחלקי הקרח, והגלגל החליף את כוח הזרוע האנושי.

ובכן, אם הפוטנציאל למקומות עבודה בלתי מוגבל, מדוע יש אבטלה?  ראשית, בכלכלה דינמית, שינוי כיוון של משאבים לוקח זמן, דבר היוצר אבטלה זמנית. שנית, מערכות החינוך הכושלות יוצרות עובדים בעלי כישורים נמוכים, שאינם מצדיקים תעסוקה בשכר המינימום הקבוע בחוק. שלישית, דמי אבטלה מתמרצים אנשים שאיבדו את מקום עבודתם "לקחת את הזמן" בחפשם משרה חדשה, דבר שמגדיל את שיעור האבטלה בכל רגע נתון.

תרחישי "השמיים נופלים" אינם מורידים, אלא מעלים את רמת החיים של כולנו.  תמיד יהיו נפגעים, אך זה מחיר הקדמה.