קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

לא צריך לפחד מהרובוטים – מקומות עבודה לא נגמרים

Depositphotos_26000143_s-2015X

https://fee.org/articles/fear-not-the-robots-jobs-arent-scarce/

פורסם ב-FEE.org ע"י נורמן ואן קוט, 03.11.2016

כמעט כל קורס כלכלה באוניברסיטאות מתחיל עם ההנחה שאנשים, כאינדיבידואלים וכקבוצות, לא יכולים לגייס מספיק משאבים יצרניים כדי לספק את צרכיהם ורצונותיהם הצרכניים הבלתי-מוגבלים – זוהי "הנחת המחסור".  אם לא היה מחסור, לא היה צורך במדע הכלכלה.  חלק נכבד מעבודתם של כלכלנים הוא להסביר איך פעילויות אנושיות מכוונות משאבים מוגבלים בין רצונות בלתי מוגבלים של צרכנים.

הנחת המחסור היא צד אחד מטבע, ולמרבה הצער, כלכלנים ואחרים מתעלמים מצידו השני.  הצד השני הוא זה – מכיוון שרצונות צרכניים הם בלתי מוגבלים, כך גם מספר התפקידים (או עבודות) הפוטנציאלים לבני אדם.  הרעיון שישנו איזה מספר סופי ומוגבל של עבודות בכל רגע נתון הוא שגוי.

כשרובוטים מחליף אנשים, האם הם מצמצמים את אפשרויות התעסוקה? למעשה, מכיוון שרובוטים מייצרים בעלות נמוכה מזו של עובדים אנושיים, ככל שיותר מהם יחליפו בני אדם, מחירי מוצרים ירדו, לצרכנים ישאר יותר כסף פנוי, "העוגה הכלכלית" במשק תגדל, אפשרויות התעסוקה לבני האדם יהפכו למשתלמות יותר, ורמת החיים תעלה.

ומה לגבי העובדים המוחלפים? הם יאלצו למצוא משרות אחרות, כנראה פחות מכניסות. מכיוון שהעוגה הכלכלית גדולה יותר, כלל המשרות הופכות מכניסות יותר – ועובדים אלה מקבלים נתח קטן יותר מעוגה גדולה יותר.  הפסד יחסי זה הוא המחיר שהם משלמים עבור זה שכלל האזרחים, וגם הם, יהנו מרמת חיים גבוהה יותר.

רובוטים אינם שונים מכל מכונה אחרת – המכונית החליפה את הכרכרה, המקרר החשמלי ייתר את מחלקי הקרח, והגלגל החליף את כוח הזרוע האנושי.

ובכן, אם הפוטנציאל למקומות עבודה בלתי מוגבל, מדוע יש אבטלה?  ראשית, בכלכלה דינמית, שינוי כיוון של משאבים לוקח זמן, דבר היוצר אבטלה זמנית. שנית, מערכות החינוך הכושלות יוצרות עובדים בעלי כישורים נמוכים, שאינם מצדיקים תעסוקה בשכר המינימום הקבוע בחוק. שלישית, דמי אבטלה מתמרצים אנשים שאיבדו את מקום עבודתם "לקחת את הזמן" בחפשם משרה חדשה, דבר שמגדיל את שיעור האבטלה בכל רגע נתון.

תרחישי "השמיים נופלים" אינם מורידים, אלא מעלים את רמת החיים של כולנו.  תמיד יהיו נפגעים, אך זה מחיר הקדמה.