מדוע למדינות עולם ראשון יש ערי עולם שלישי?

https://fee.org/articles/why-first-world-countries-have-third-world-cities

פורסם על ידי ניקולאס אומאשב ב-FEE, 27.07.2017

 

בזמן שעקפתי את החורים במדרכה, התעלמתי מקולות הירי, וחלפתי על פני הקבצנים לאורך רחובות ניו אורלינס, לא יכולתי שלא …

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של ארנולד קלינג "התמחות ומסחר: הקדמה חדשה לכלכלה":
"רווחים הם מדד המשקף קיימות של תבניות התמחות. כשעסק נוקט בתבנית התמחות מסויימת מרוויח, סימן שהערך של התוצרת שלו גדול מהעלות של תשומותיו – במילים אחרות העסק תורם לרווחת הצרכנים."
תובנה זו …

למאמר המלא

הטוטליטאריות של הסביבתנים

פורסם על ידי מאריאן טאפי, http://capx.co/the-totalitarianism-of-the-environmentalists, 23.07.2017

 

לפני כשנה הרציתי על קידמה אנושית לקהל של סטודנטים בקנדה. סקרתי את מגוון האינדיקטורים הרגיל – עליה בתוחלת חיים, בידיעת קרוא וכתוב, ובהכנסה ל…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של חתן פרס נובל, ג'יימס ביוקנן, "חברה ודמוקרטיה":
"כל מודל ריאליסטי של התהליך הפוליטי…שלטון הרוב הופך לאמצעי המקדם את האינטרסים של הקבוצה שמרכיבה את הקואליציה, על חשבון אלה שנמצאים מחוץ לה".

למאמר המלא

פסח פוסט: מהו המוצר המאוסדר ביותר בעולם?

Passover greeting card with a little boy who eats matzo. Happy and kosher Passover in Hebrew, Jewish holiday card template

בטח ניחשתם מהכותרת – המוצר עליו יש הכי הרבה רגולציות הוא מצות.  אולם, רוב הרגולציה על יצור מצות איננה ממשלתית, אלא וולונטרית.

החברה הגדולה ביותר בעולם ליצור מצות היא "מנישביץ" האמריקאית.  כמובן שהיא כפופה לרגולציות ממשלתיות בתברואה, תעסוקה, מסחר, וכו', אך הרגולציות הדרקוניות ביותר איתן היא "מתמודדת" (למה שמתי גרשיים? בהמשך) הינן הרגולציות ההלכתיות – מערך הנחיות סבוך, ארוך, ומנוסח בשפה בשפה לא הכי ברורה (בדיוק כמו רגולציה ממשלתית).  כדי לציית לרגולציות האלה, היא מעסיקה מערך שלם של עובדים שזה תפקידם היחיד.  באנגלית קוראים לזה regulatory compliance department.  בנוסף, מנישביץ מסננת בהקפדה מועמדים לעבודה על פס יצור המצות (הוא הרי לא עובד כל השנה), ומשלמת לאלה שמתקבלים שכר גבוה כדי להבטיח קפדנות ועירנות.  פס היצור תוכנן במיוחד עבור המפעל – עבודת "קאסטום" של 14 מיליון דולר.  עיכוב של כמה דקות בפס אומר שהבצק מתחיל לתפוח, דבר שגורר השבתה של הפס, זריקת מאות קילוגרמים של בצק לפח, ניקוי יסודי של כל המכונות, והתחלה מחדש.  וכל זה עבור מוצר שרק אחוז וחצי מהאוכלוסיה קונה, במשך אחוז קטן מהשנה.  והתוצאה – מוצר לא זול בכלל.

אבל במשך הרבה שנים מנישביץ לא דאגה כל כך, כי העומס הרגולטורי הכבד הבטיח לה דבר אחד די גדול – הגנה מתחרות.  איזה משוגע יתחיל מאפס ליצר מצות ולהתחרות עם חברה בעלת יותר ממאה שנות ניסיון ב"ציות רגולטורי", עם מוניטין מכובד ("מותג") בקרב אוכלוסית צרכנים שעבורה "איכות מוצר" הוא עניין של חיים ומוות, ושיש לה גם "יתרון גודל" (ככל שמייצרים יותר יחידות של משהו כך העלות פר יחידה קטנה) וגם מעמד כמעט מונופולי ברמה הארצית?

שום יצרן אמריקאי לא רצה לנסות להתמודד עם חסמי הכניסה האימתניים האלה.  אבל מישהו אחר חיכה למנישביץ מסביב לפינה – יצרנית שעבורה חסמי הכניסה הנ"ל היו משחק ילדים, כי אוכלוסית הצרכנים שלה אולי דומה בגודל לאוכלוסית הצרכנים של מנישביץ, אבל הרבה הרבה יותר צפופה – אוסם.

במשך מספר שנים, יצוא המצות הישראליות (בעיקר אוסם, מצות אביב, ומצות יהודה) גדל בקפיצות משמעותיות. ב-2012, מצות ישראליות היוו 40% מסך המצות שנמכרו בארה"ב.

מנישביץ הבינה שהגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה.  היא החלה לייצר מצות עם ציפוי שוקולד, מצות עם שביבי שום, מצות מקמח מלא, מצות כוסמין, ועוד.  ולמה להסתפק בקהל היהודי אם אפשר לשווק לגויים "קרקר טבעוני, דל פחמימות, ללא שומן וללא תוספים"?  וזה עבד.

בחג פסח הזה, אני אחשוב על הגניוס היהודי, ואתהה אם תעשיית נייר הטואלט תשקוט על שמריה או תמציא איזה משהו חדשני עד הפסח הבא.  קריאייטיב דיסטראקשן בייבי!