לא צריך לפחד מהרובוטים – מקומות עבודה לא נגמרים

https://fee.org/articles/fear-not-the-robots-jobs-arent-scarce/

פורסם ב-FEE.org ע"י נורמן ואן קוט, 03.11.2016

כמעט כל קורס כלכלה באוניברסיטאות מתחיל עם ההנחה שאנשים, כאינדיבידואלים וכקבוצות, לא יכולים לגייס מספיק משאבים יצרניים כדי לספק את צרכי…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של מייקל הומר, "הבעיה בסמכות פוליטית":

"אין ספק שהמערכת האידיאלית היא המערכת שבה אנשים עושים צדק מהסיבות הנכונות.  אבל… לא סביר להניח שממשלה תהיה מערכת כזו.  אם אנו חייבים לבחור בין מערכת שבה אנשים משרתים את האינטרס האישי שלהם בשם הצדק…

למאמר המלא

פסח פוסט: מהו המוצר המאוסדר ביותר בעולם?

בטח ניחשתם מהכותרת – המוצר עליו יש הכי הרבה רגולציות הוא מצות.  אולם, רוב הרגולציה על יצור מצות איננה ממשלתית, אלא וולונטרית.

החברה הגדולה ביותר בעולם ליצור מצות היא "מנישביץ" האמריקאית.  כמובן שהיא כפופה לרגולציות ממשלתיות בתברואה, תעסוקה, מסחר, …

למאמר המלא

משטרת האוכל לא יכולה להשתיק את האמת

פורסם ב-FEE.org ע"י פרנק גאריסון, 23.03.2017

זוכרים את פרשת "מתבל העגבניות", שבו אוסם שיכנעה את המדינה להכריח את היינץ, החברה האמריקאית שהמציאה את הקטשופ לפני יותר ממאה שנה, להפסיק לקרוא לקטשופ שלה "קטשופ", כי בישראל יש תקן שונה?  אז מסתבר שאנחנו …

למאמר המלא

משטרת האוכל לא יכולה להשתיק את האמת

Fresh milk in the glass on the table

פורסם ב-FEE.org ע"י פרנק גאריסון, 23.03.2017

זוכרים את פרשת "מתבל העגבניות", שבו אוסם שיכנעה את המדינה להכריח את היינץ, החברה האמריקאית שהמציאה את הקטשופ לפני יותר ממאה שנה, להפסיק לקרוא לקטשופ שלה "קטשופ", כי בישראל יש תקן שונה?  אז מסתבר שאנחנו לא לבד:

בית המשפט הגבוה לערעורים בארה"ב הפך לאחרונה פה אחד החלטה של בית המשפט המחוזי שמנעה ממחלבה לספר ללקוחותיה את האמת על המוצרים שהיא מוכרת.

"מחלבת אוצ'יז" הינה מחלבה קטנה בפלורידה המתגאה במכירת מוצרים אורגנים ללא תוספים.  אחד ממוצריה הוא חלב רזה – חלב שהוצא ממנו חלק מהשומן.  במשך שנים, המחלבה מכרה את החלב כ"חלב רזה מפוסטר טהור" – לא יותר ולא פחות.

אך ב-2012, משרד החקלאות של קליפורניה הורה למחלבה להתחיל להזריק לחלב הרזה קוקטייל של ויטמינים, או להפסיק לקרוא לו "חלב" ולתייג אותו כ"משקה דמוי חלב".  תקנות המשרד מגדירות "חלב רזה" כחלב שהוזרקו לו ויטמינים A ו-D.

המחלבה נותרה עם שתי ברירות: או להפר את מחויבותה ללקוחותיה לספק מוצרים טבעיים ללא תוספים, או להפסיק למכור חלב רזה.  המחלבה הציעה למשרד החקלאות להוסיף לאריזות כיתוב שמזהיר שהחלב אינו מכיל תוספת ויטמינים כחוק, אך זה סרב.

במקום לוותר, אוצ'יז החליטה לתבוע את משרד החקלאות של פלורידה בבית משפט פדרלי.  בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, אך בית המשפט לערעורים קיבל את העתירה בנימוק שתיוג החלב איננו "פעילות עבריינית ואיננו ביטוי שקרי או מטעה".  בית המשפט הצביע על כך שההגדרה המילונית ל"חלב רזה" היא "חלב שממנו הוסר השומן" – בדיוק מה שהמחלבה מכרה.  בית המשפט קבע שהמדינה רשאית להגדיר הגדרות כראות עיניה, אך זה לא אוטומטית הופך שימוש בהגדרות אחרות ל"מטעה".  אחרת, אם המדינה תרצה לווסת את חופש הביטוי של אזרחיה היא תוכל פשוט להגדיר את השפה כראות עיניה.

החלטתו של בית המשפט לערעורים היא ניצחון לחופש הביטוי ולחירות כלכלית.