קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

שלוש טעויות נפוצות אצל תומכי השוק החופשי

Young businessman in boxing gloves and infographs at background

https://fee.org/articles/3-mistakes-free-marketers-often-make

מאת סנדי איקדה, 26.11.2015

גם אנשים המצדדים בשוק החופשי לעיתים טועים בהבנתם או בהסברתם את המושג "רגולציה".  במאמר הבא מוסברות כמה מהדקויות העומדות בבסיס ההתייחסות הליברלית לרגולציה:

טעות מס. 1: "השוק החופשי לא צריך רגולציה"

גם בקרב ליברטריאנים מתחולל דיון סוער על האם, וכמה, נחוצה רגולציה ממשלתית – למשל למניעת אסונות סביבתיים, להעמדה לדין של פושעים אלימים, ולהגנה נגד תוקפנות טריטוריאלית.  גם בשוק חופשי יהיו סוחרים חסרי מצפון שימכרו ללקוחות תמימים תרופות, מזון, ומכוניות לא בטוחות לשימוש, ויהיו קונים שירמו מוכרים תמימים בדבר יכולתם לשלם.

בעולם האמיתי, מידע איננו מושלם.  קשה לדעת אם מישהו דובר אמת ותמיד יהיו אופורטוניסטים.  התנהגות אנטי-חברתית, אם איננה מרוסנת באמצעות נורמות, דורשת ריסון חיצוני – רגולציה.  הטעות היא לחשוב שרק ממשלה, היינו מונופול על אלימות לגיטימית, יכולה להפעיל רגולציה.

טעות מס. 2: "השווקים יעשו רגולציה על עצמם"

הטיעון הנ"ל נכון רק אם מבינים שהוא מהווה תקציר לטיעון מורכב יותר.  אחרת, הוא גורם לשוק החופשי להישמע כמו קופסה שחורה קסומה.  יותר גרוע – מתנגדי השוק החופשי אוהבים לעוות את הטיעון ולהפכו לטיעון איש קש האומר שמוכרים וקונים ירסנו את עצמם באופן אינדיבידואלי.  לכן, עדיף לפרט את הטיעון באופן מפורש.

בשוק חופשי, התנהגות חסרת מצפון מצד מוכרים וקונים מרוסנת באמצעות "נורמות", אילוצים אותם אנו מפנימים.  נורמות נובעות מהבנה של החשיבות לתת אמון ולהיות אמין. להיות ישר והוגן גם אם אף אחד לא מסתכל.  שוק חופשי לא יוכל לשגשג ללא יסודות "לא שוקיים" לתהליכי שוק.

יסודות אלא נחוצים, אך לא מספיקים, כדי לשמור על מוכרים וקונים ישרים.  לכן, נדרשת רגולציה…

בשוק חופשי, רוב הרגולציה תגיע לא מהממשלה, אלא מהתחרות.  תחרות מתגמלת התנהגות אמינה ועסקאות משתלמות.

טעות מס. 3:"קונים ומוכרים מתחרים זה בזה"

בשוק חופשי, מוכרים לא מתחרים בקונים וקונים לא מתחרים עם מוכרים, אלא מוכרים מתחרים עם מוכרים אחרים, וקונים עם קונים אחרים.  משא ומתן, המתרחש בין קונה למוכר, איננו תחרות.

מדוע רגולציה שנובעת מתחרות עדיפה על רגולציה ממשלתית?

ראשית, שווקים לא זקוקים למידע מדויק ומושלם כדי לעבוד.  להיפך – למוכרים ולקונים יש תמריץ לחפש טעויות ולהרוויח מהן.  תחרות היא תהליך של חיפוש ותיקון טעויות והזדמנויות.

שנית, גם אם האנשים בממשלה לא יותר או פחות אנוכיים מהאנשים שהם מפקחים עליהם, האם יש להם מידע טוב יותר מהמידע הנגיש למוכרים וקונים הפועלים ממניע הרווח?  למי יש סיכוי טוב יותר לאתר ולפתור בעיות – לרגולטור שלא ירוויח מהדבר, או למתחרים בעלי-עניין שירוויחו?

שלישית, מי מפקח על המפקחים?  הבלמים והאיזונים במערכת הפוליטית – בחירות, פוליטיקה של מפלגות, וכו' – מגושמים והרבה פחות אפקטיבים מרגולציה של צרכנים ויצרנים.  ואיך אפשר למנוע שימוש לרעה בכוח לכפות שאנו מעניקים לרגולטורים?

בשוק, השחקנים מפקחים זה על זה באמצעות יריבות תחרותית שמתנהלת בדרכי שלום.