מתוך ספרו של ארנולד קלינג "התמחות וסחר: מבוא חדש לכלכלה":
"פול סמואלסון (כלכלן מפורסם) וממשיכי דרכו חושבים שהמשק הוא מכונה בעלת דוושת גז, שאפשר ללחוץ עליה כדי למנוע האטה כלכלית. דוושה זו היא "הביקוש המצרפי", שהממשלה יכולה להגדיל באמצעות הדפסת כסף, הגדלת הגרעון התקציבי, או שניהם. בענף זה של הכלכלה, הקרוי "מקרו-כלכלה", המושג "התמחות" נשכח לגמרי. במקומו, ישנו משק ענק אחד המייצר תפוקה הומוגנית. מקרו-כלכלה החליפה את ההתמחות ב"מפעל תמ"ג". המקרו-כלכלה הסמואלסונית-קיינסיאנית זנחה את רוב מה שמהותי בכלכלה: תהליכי שוק וחיפוש יזמי אחר רווחים; התמחות; הקומפלמנטריות בין מוצרי הון לבין עצמם ועם עבודה; תפקידם של מחירים יחסיים; חשיבותם של מוסדות; העובדה שפוליטיקאים הם בורים באופן יחסי ופועלים לטובת האינטרסים של עצמם. החשיבות של האספקטים הללו של המציאות הכלכלית והחברתית נשכחה".