Notice: get_currentuserinfo לא קיים מאז גרסה 4.5.0! השתמשו ב wp_get_current_user() במקום. in /var/www/vhosts/kivunim.org.il/httpdocs/wp/wp-includes/functions.php on line 3752

קצר ולעניין

מתוך ספרו של דן גריזוולד "Mad About Trade":

"הצלחה בשוק הגלובלי דורשת לזכות באמונם של אנשים זרים, להיות אמינים, ולשתף פעולה עם אנשים מתרבויות שונות, ומקבוצות אתניות שונות.  האפיפיור ג'ון פול השני כתב ה-1991 על הכלכלה הגלובלית שהיא תחום של פעילות ב…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של מייקל הומר "The Problem of Political Authority":

"התועלת החברתית של דולר שניתן לממשלה נמוך בהרבה מהתועלת החברתית של דולר שנתרם לארגוני צדקה פרטיים.  לכן, להתחמק מתשלום מס ולתרום את הכסף לצדקה הוא לא דבר פסול, אלא ראוי לשבח".

אפשר ל…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של רונלד קואס "איך סין הפכה לקפיטליסטית":

"הטרגדיה של "הקפיצה הגדולה קדימה" מראה… שאחד מהיתרונות הגדולים של כלכלת שוק על כלכלה מתוכננת הוא לא היעילות בהקצאת משאבים, אלא בזרימה החופשית של מידע. כלכלת שוק מתאפיינת בשתי תובנות עמוקו…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של דן גריזוולד "מטורפים על מסחר" (Mad about Trade):

"מיתוס נפוץ על סחר חופשי וגלובליזציה הוא "המרוץ לתחתית".  מיתוס זה מופרך בכל יום ויום על ידי המציאות המתרחשת בעולם האמיתי.  אם תיאוריה זו הייתה נכונה –שהמניע העיקרי מאחורי השקעות של תאג…

למאמר המלא

האם יש צורך באיגודי עובדים

הפגנת האחד במאי

ההיגיון הכלכלי של איגודי העובדים הוא פשוט. כמו בגילדות של ימי הביניים, מטרתו של ארגון עובדים היא להחזיק במונופול על אספקת עובדים לשוק. באמצעות הכוח הזה, מגביל הארגון את אספקת העובדים ומבטיח לחבריו שכר גבוה מהממוצע. מדוע איגודי עובדים מבקשים העלאות שכר והטבות אפילו במחיר חוסר תעסוקה של עובדים אחרים? משום שכל המונופולים מבקשים בסופו של דבר להקטין את התוצרת (עובדים במקרה שלנו) ולהעלות את המחירים.

נהוג לחשוב שיש הכרח בארגוני עובדים כדי לאזן את כוחם העדיף של המעסיקים. אך זה היגיון כלכלי מעוות. האם נדרשת התארגנות של קונים כדי להתמקח עם רשת וול-מארט למשל? בוודאי שלא. המחירים בוול-מארט נמוכים לא בגלל התמקחות, אלא משום שיש לרשת מתחרים. בצורה דומה, במשק משגשג תחרות בין מעבידים על העסקת עובדים היא המעלה את שכרם.

נהוג גם לחשוב שיש צורך בארגוני עובדים כדי להעלות אנשים מעל קו העוני. אך זה היגיון כלכלי מעוות עוד יותר. ארגוני עובדים חזקים מסוגלים להבטיח שכר מעל הממוצע רק אם עובדים אחרים, שאינם מאוגדים או שמאוגדים בארגונים חלשים, נשארים מחוץ למשחק. בנוסף, בדיוק כמו בגילדות של ימי הביניים, הרוב הברור של העובדים המאוגדים משתכרים משכורות מעל הממוצע. הם נמצאים בעשירונים העליונים מבחינת התפלגות השכר, לא בעשירונים התחתונים (ראה מקרה עובדי מקורות, חברת החשמל והבנקים אצלנו – העורך).

ומי הם אלה שנותרים מחוץ לאיגוד? בחינה היסטורית מראה כי בארה"ב מדובר בשחורים, בנשים ובמיעוטים אחרים. או שנמנעת מהם ההצטרפות לאיגוד או שהם האחרונים לקבל עבודה במסגרת האיגוד. אפליה על רקע גזעי ומיני (ופרוטקציה) באיגודי עובדים היא קשה ושכיחה הרבה יותר מאשר אצל מעסיקים. אך משום מה, מעולם לא שמענו על תביעה אזרחית נגד איגודי עובדים בעניין זה.

מדוע כל כך הרבה אנשים תומכים באיגודי עובדים? משום שהם אינם מבינים דבר בכלכלה. השאלה המתמיהה יותר היא מדוע כל כך הרבה כלכלנים תומכים באיגודי עובדים? איני מצליח לחשוב על שום טיעון כלכלי שצריך לגרום לממשלות לעודד, או אף להסכים, ליצירתם של מונופולים שרירותיים בתחום התעסוקה, בייחוד מכיוון שבסופו של דבר המונופולים האלה מזיקים לא רק למשק אלא גם, ובעיקר, לעובדים מוחלשים פוליטית.

2 Comments

  1. אראל סגל הלוי

    "האם נדרשת התארגנות של קונים כדי להתמקח עם רשת וול-מארט למשל? בוודאי שלא. המחירים בוול-מארט נמוכים לא בגלל התמקחות, אלא משום שיש לרשת מתחרים. בצורה דומה, במשק משגשג תחרות בין מעבידים על העסקת עובדים היא המעלה את שכרם".

    זה עובד רק על הנייר. במציאות אנחנו רואים שעובדי אבטחה (למשל) מקבלים שכר נמוך, למרות שיש הרבה מעסיקים שצריכים מאבטחים והיו אמורים להתחרות עליהם.

  2. אלי

    הרעיון של תחרות חופשית היה תמיד על הנייר וכך זה ישאר.
    בפועל תחרות חופשית אינה אפשרית. ישנם תמיד פגמים בהתנהלות הכלכלית של חברות, מדינות, ממשלות והפרט.
    ולכן דרושה התערבות כדי להביא לאיזון ולא משנה אם זו התערבות ממשלתית או התערבות אזרחית או אם התערבות של ארגוני עובדים.
    העובדה היא שיש פירמות מעטות שמעסיקות כמות גדולה מאוד של עובדים ולפירמות אלו השפעה רבה על רמת השכר במשק.
    כמובן שתמיד יהיו מקרים קיצוניים כמו של ארגוני העובדים של הנמלים למשל אבל אין זה מעיד על הכלל ובמקרים כאלה צריך לטפל באופן פרטני ולא להתעלם או להבליג עליהם, אחרת נוצר עיוות ופגיעה במשק, בעובדים, בפירמה, בממשלה, באזרחים וכו'.
    לסיכום, ארגוני עובדים ממלאים תפקיד מפתח חשוב קינון שיוויון כלכלי.
    בעלי פירמות ופירמות בכלל תמיד ישאפו לשלם שכר מינימלי לעובדיהם ככל שמתאפשר להם כדי לחסוך בהוצאות ולמקסם רווחים ואם התאפשר להם הם גם יעסיקו עובדים בתנאי עבדות וללא שכר כלל. צריך ליצור איזון בין כל הגורמים ולכן התערבות הממשלה וארגוני עובדים הכרחית.

Comments are closed.