קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

"אנרגיה ירוקה" = אין אנרגיה

photo by energy.gov
license:
https://www.usa.gov/government-works

פורסם ב- Forbes.com, 28.03.2016

http://www.forbes.com/sites/alexepstein/2016/03/28/why-green-energy-means-no-energy/#56516ee6c1e9

האם הירוקים באמת מבינים את ההשלכות של האידיאולוגיה שלהם עם רווחתם של בני אדם, או שלא אכפת להם?

הנה כמה עובדות על אנרגיה ועל בני אדם:

  • יש בעולם כ-7 מיליארד בני אדם הזקוקים לאנרגיה זולה, אמינה, ובשפע כדי לשגשג.
  • לפי הסטנדרטים המקובלים, לכ-3 מיליארד איש אין אנרגיה. ללמעלה ממיליארד איש אין חשמל בכלל.
  • לאורך ההיסטוריה, רק שלוש שיטות הצליחו ליצר אנרגיה זולה, אמינה, ובשפע – דלק פחמימני (פוסילי), אנרגיה גרעינית, ואנרגיה הידרואלקטרית. מהשלוש, דלק פחמימני הוא הרב-תכליתי ביותר.
  • שתי השיטות האחרות – גרעינית והידרואלקטרית, אינן מבוססות פחמן ולכן הן האופציות הברורות ביותר למי שמעוניין לצמצם פליטות CO2.
  • המתנגדים הגדולים ביותר לשתי הטכנולוגיות הללו באים מהתנועה הירוקה – ששמה לה לדגל לצמצם פליטות CO2.
  • התנועה הירוקה טוענת שאנרגית רוח ואנרגיה סולארית יכולות להחליף אנרגיה פוסילית, גרעינית, והידרואלקטרית. אבל האנרגיות הללו אינן אמינות ויקרות.

הירוקים לא מתנגדים לכל סוג פרקטי של אנרגיה מכיוון שהם מאוהבים ביתרונות הלא-קיימים של רוח ושמש, אלא מכיוון שהם מאמינים שאנרגיה פרקטית היא בלתי-מוסרית.

להיות "ירוק" משמעו לצמצם את ההשפעה שלנו על הטבע.  לפי הפילוסופיה הירוקה, אמת המידה של ערך, שלפיה אנו מודדים מה טוב ומה רע, היא מידת השפעתנו על הטבע.  אם זה הרעיון המנחה אותנו – הרי אנרגיה פרקטית היא דבר רע.

אנרגיה היא "היכולת לבצע עבודה".  היינו, היכולת לשנות את המיקום של חומר בטבע מהיכן שהוא נמצא להיכן שאנחנו רוצים שהוא ימצא – להשפיע עליו.  השימוש הבסיסי באנרגיה היא להפעיל מכונות שישנו את הסביבה שלנו כך שתתאים לצרכינו.

לכן, אם סביבה ללא שינוי היא ערך ראוי, אין דבר יותר גרוע מאנרגיה זולה, אמינה, ובשפע – גם אם היא יוצרת אפס זיהום ולא נגמרת לעולם.

במשך עשורים, הפנטזיה האנרגטית האולטימטיבית הייתה היתוך גרעיני.  אנרגיה גרעינית קונבנציונלית נקראת ביקוע גרעיני – ביקוע אטומים כבדים של אורניום.  היתוך גרעיני משחרר כמות גדולה בהרבה של אנרגיה בתהליך של היתוך שני אטומים קלים, מימן למשל.  היתוך גרעיני הוא התהליך שקורה בשמש.  עד כה, כל הנסיונות ליתור היתוך גרעיני היו לא יעילים – הם דורשים השקעה גדולה יותר של אנרגיה מהאנרגיה שהם מפיקים.  אם נצליח לפתח שיטה שעובדת, זו תהיה האנרגיה הזולה, הנקיה, והשופעת ביותר שאי-פעם נוצרה.

בסוף שנות השמונים, היו כמה דיווחים שהיתוך גרעיני קרוב להפוך למציאות מסחרית.  עיתונאים שאלו מספר מובילי דעה סביבתנים מה דעתם על הטכנולוגיה – הנה מספר תשובות:

ג'רמי ריפקין, ממובילי התנועה הירוקה: "זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לכוכב שלנו".  פול אהרליך: "כמו לתת מכונת ירי לילד אידיוט". אמורי לובינס: "לגלות מקור של אנרגיה נקיה וזולה יהיה אסון, בגלל מה שאנחנו עלולים לעשות איתה".

הם מדברים על משהו, שאם הוא יעבוד, יוכל לספק אנרגיה לכל אדם על הפלנטה, ויוכל להאריך את תוחלת החיים שלנו.  הם מדברים על משהו שיוכל לספק לאנשים שמעולם לא ראו נורה אור לכל חייהם.

אמורי לובינס חושש מ"מה שאנחנו עלולים לעשות" עם האנרגיה הזו.  אנחנו יודעים מה אפשר לעשות עם אנרגיה – להפוך את חיינו לטובים יותר.  אנחנו בונים בניינים ובתי חולים.  אנחנו נוסעים לחופשות, אנחנו מפיגים בצורות ומחסלים מחלות.  אנחנו הופכים את כדור הארץ לטוב יותר.  טוב יותר – לפי הסטנדרט שלנו.

עם יותר אנרגיה, נוכל לשנות את הסביבה שלנו כך שנשרוד ונשגשג.  אבל בשביל האנטי-הומניסטים, זו בדיוק הבעיה.  הנסיך פיליפ, לשעבר ראש הקרן העולמית לשימור חיות הבר, אמר "במקרה ויש גלגול נשמות, הייתי רוצה לחזור כוירוס קטלני כדי לתרום משהו בפתרון צפיפות האוכלוסין".  הביולוג דייויד גרייבר אמר "עד שהומו סאפיינס יחליט לחזור לטבע, לחלקנו נותר לקוות שהוירוס הנכון יגיע".

זו המסקנה הלוגית של מי שעבורו השפעה אנושית היא הסטנדרט הערכי – הדרך היחידה למזער אותה למינימום היא לא להתקיים בכלל.

המטרה שלנו לא צריכה להיות הרעיון הבלתי אפשרי של צורת אנרגיה שלא משפיעה על הטבע, אלא אנרגיה שמועילה לבני אדם באופן המירבי.