קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

“סוציאליזם דמוקרטי” זה דבר והיפוכו

Boys in football uniforms

פורסם ב- FEE.org , 17.03.2016
http://fee.org/articles/democratic-socialism-is-a-contradiction-in-terms/

מאמר מאיר עיניים על הניגוד המובנה בין המושגים "דמוקרטיה" ו"סוציאליזם":

מדוע כל כך הרבה אמריקאים צעירים קוראים לעצמם פתאום "דמוקרטים סוציאליסטים"?  אני חושב שרבים מהם רוצים לבדל את עצמם מסוציאליסטים שאולי היו תומכים במשטרים דיקטטורים כמו בברית המועצות או בסין של מאו.  הם רוצים לאותת שעבורם חירות פוליטית חשובה לא פחות מצדק כלכלי.

אבל המושגים "סוציאליזם" ו"דמוקרטיה" אינם תואמים.  מטרות הסוציאליזם אולי נשגבות, אבל אמצעיו מטבעם מתנגשים עם הדמוקרטיה.  בסופו של דבר, המושג "סוציאליזם דמוקרטי" הגיוני כמו "עבדות מרצון".

דמוקרטיה

"דמוקרטיה" מהווה דברים שונים עבור אנשים שונים.  עבור אחדים, דמוקרטיה היא מטרה בפני עצמה.  עבור אחרים, דמוקרטיה היא לכל היותר אמצעי ליצירת ממשלה מצומצמת שתהיה קשובה במידת מה לאזרחיה או אמצעי להעברת כוח פוליטי בדרכי שלום.  לכן, כפי שפרידריך האייק כתב בספרו "הדרך לשעבוד", "דמוקרטיה היא בעיקר… אמצעי תועלתני לשמירת שלום פנימי וחירות הפרט".

דמוקרטיה מהווה מכשול בלתי-עביר לסוציאליזם.

אבל אני חושב שרובנו יכולים להסכים שהמשמעות הרגילה של דמוקרטיה קשורה לרעיונות של הגדרה-עצמית פוליטית וחופש הביטוי.  באופן זה, אנשים נוטים לחשוב שדמוקרטיה מגנה עליהם מאנשים חזקים מהם.

סוציאליזם

גם כאן ניתן לפרש את המושג "סוציאליזם" כאמצעי או כמטרה.  יש אנשים המתייחסים לסוציאליזם כאל השלב הבא בתיאורית "שלבי ההיסטוריה" של מרקס.  לפי התיאוריה, סוציאליזם הוא דיקטטורה של מעמד הפועלים, ותחת סמכותה של דיקטטורה זו כל אדם תורם לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו.  גרסה מתונה יותר של סוציאליזם יכולה להיות מערכת פוליטית-כלכלית המציבה יעדים שונים, למשל "צדק חברתי" מעל שאיפות הפרט לרווח.

לעומת זאת, אפשר לחשוב על סוציאליזם כעל צורה של קולקטיביזם שמשתמש במערך מסוים של אמצעים – שליטה פוליטית על אמצעי העבודה, הון, וקרקע – כדי להוציא לפועל תוכנית כלכלית רחבת היקף שמפנה אנשים לעשות דברים שהם אולי לא היו בוחרים לעשות מרצונם החופשי.  בצורה זו של שימוש באמצעים קולקטיביסטים, יש לצורה זו של סוציאליזם הרבה מן המשותף עם פאשיזם, למרות שלשתי הגישות יש יעדים שונים מאוד.

סוציאליזם דמוקרטי

מה קורה כשמנסים לשלב דמוקרטיה עם סוציאליזם?

בואו נחשוב מה יקרה אם ממשלה סוציאליסטית תאלץ לבחור בין שתי מטרות: שוויון גדול יותר בהכנסות, או צדק גזעי.  לפני הכל, חייבים להגדיר באופן ברור "שוויון" ו"צדק" באופן שכולם יכולים להסכים עליו.  מה נחשב כ"הכנסה"?  איך מודדים "יותר" צדק או הכנסה?  האם חייבים להגיע לשוויון וצדק מושלמים?  ואם מסתפקים בפחות ממושלם, אז כמה?

אלה חלק מהשאלות הקשות שרשויות ממשלתיות יהיו חייבות לענות עליהן.  רשויות אלה יאלצו להתמודד עם מספר עצום של מטרות ועדיפויות שהן יהיו חייבות להגדיר, לדרג, ליישם, ולנטר.  וכשנסיבות ישתנו באופן לא צפוי, כפי שלרוב קורה, הרשויות יאלצו לשנות את התוכנית באופן מתמיד.  כדי שהתוכנית תעבוד בנסיבות כאלה, קבוצת מקבלי ההחלטות חייבת להיות קטנה ככל האפשר.  לכן, אם רעיון הדמוקרטיה כולל את האידיאלים הליברלים של אוטונומיה ושל ביטוי עצמי, אזי דמוקרטיה מהווה בעיה בלתי פתירה עבור הסוציאליזם.

ככל שהממשלה מתערבת ביותר ויותר אספקטים של חיינו – למשל בהחלטות על רפואה, תזונה, חינוך, דיור, ועבודה – כפי שנדרש במערכת סוציאליסטית, כך הסכמה רחבה בקרב האזרחים הופכת לבלתי אפשרית, ואת תהליך קבלת ההחלטות הפוליטי למסובך ואיטי.

כמה ביטוי-עצמי והגדרה-עצמית של אינדיבידואלים יכולה רשות מרכזית, דמוקרטית או לא, להרשות בניסיונה לכפות תוכנית כלכלית מקיפה?  תכנון רחב היקף דורש דיכוי של תוכניות ושאיפות של אינדיבידואלים, ואת הכפפתם של ערכים אישיים למטרות הקולקטיב.  בשיטה כזו, הצורך להגיע ולישם החלטות באופן מהיר ואפקטיבי דורש קבוצה מצומצמת של מקבלי החלטות. המטרה הנעלה של הסוציאליזם – אחווה בינלאומית של עובדים וצדק כלכלי גלובלי, נסחפת הצידה.

אפשר לטעון שהבעיות הנ"ל לא מאפיינות את ה"סוציאליזם הדמוקרטי", הצורה המתונה יותר של סוציאליזם.  זוהי שאלה של מידה.  ככל שהתכנון המרכזי גדול יותר והמדינה מעורבת יותר, כך האוטונומיה האישית של האזרח מצטמצמת.  יותר סוציאליזם – פחות דמוקרטיה אמיתית.

לכן, סוציאליזם דמוקרטי איננה דוקטרינה הנועדה להגן על ערכים כמו עצמאות, אוטונומיה, והגדרה עצמית, ערכים שרבים בשמאל עדיין מאמינים בהם.  זו דוקטרינה שמובילה את אזרחיה במורד המדרון התלול לעריצות.