פורט או-פרינס, האיטי
תשעים וחמישה אחוזים מההריסות שנגרמו ברעידת האדמה בהאיטי לפני כשנה עדיין לא טופלו. למרות מיליארדים של דולרים של סיוע בינלאומי, מרביתה של המדינה נראית בדיוק כמו ביום שבו אבק וצווחות האזרחים המבועתים מילאו את האוויר. יותר ממיליון בני אדם עדיין חסרי בית. רשת פוקס דיווחה כי 64 משאיות חדישות שנתרמו על ידי ממשלת ארצות הברית לשימושם של ארגוני הסיוע הבינלאומיים, עדיין חונות בנמל התעופה. אף אחד לא מוכן כנראה לשלם את המכס הגבוה, כך שהמשאיות פשוט חונות שם ומעלות עשבים.
עוד לפני רעש האדמה היתה האיטי המדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי, וגם אחת המדינות היחידות בעולם שנעשו עניות יותר ב-50 השנים האחרונות. זאת, למרות העובדה שאלפי ארגוני סיוע בינלאומיים עבדו שם במשך עשורים.
עושרה של חברה נובע במידה רבה ממה שכלכלנים מכנים "הון לא-מוחשי" – מערכת המשפט, הידע והמנהגים שמאפיינים את החברה. נהוג להזכיר את תוכנית מרשל, שבמסגרתה סייעה ארצות הברית במיליארדים של דולרים לשיקומה של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, כדוגמה טובה לסיוע חוץ. אך מה שרק מעטים מזכירים הוא את העובדה שהגשרים באירופה היו אמנם הרוסים, אבל ההון הלא-מוחשי נשאר איתן כשהיה.
אי אפשר לומר את אותו דבר על האיטי, מדינה שבה ההון הלא-מוחשי הלך והידלדל עם השנים. תושבי האיטי השאפתנים, ואלה שמסוגלים לכך, פשוט עזבו את המדינה. ועוד יותר גרוע: אלה שנשארים צריכים להתמודד עם מעגל התלות שנוצר על ידי ארגוני הסיוע, שללא כל ספק מתכוונים לטוב.