לא צריך לפחד מהרובוטים – מקומות עבודה לא נגמרים

https://fee.org/articles/fear-not-the-robots-jobs-arent-scarce/

פורסם ב-FEE.org ע"י נורמן ואן קוט, 03.11.2016

כמעט כל קורס כלכלה באוניברסיטאות מתחיל עם ההנחה שאנשים, כאינדיבידואלים וכקבוצות, לא יכולים לגייס מספיק משאבים יצרניים כדי לספק את צרכי…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של מייקל הומר, "הבעיה בסמכות פוליטית":

"אין ספק שהמערכת האידיאלית היא המערכת שבה אנשים עושים צדק מהסיבות הנכונות.  אבל… לא סביר להניח שממשלה תהיה מערכת כזו.  אם אנו חייבים לבחור בין מערכת שבה אנשים משרתים את האינטרס האישי שלהם בשם הצדק…

למאמר המלא

פסח פוסט: מהו המוצר המאוסדר ביותר בעולם?

בטח ניחשתם מהכותרת – המוצר עליו יש הכי הרבה רגולציות הוא מצות.  אולם, רוב הרגולציה על יצור מצות איננה ממשלתית, אלא וולונטרית.

החברה הגדולה ביותר בעולם ליצור מצות היא "מנישביץ" האמריקאית.  כמובן שהיא כפופה לרגולציות ממשלתיות בתברואה, תעסוקה, מסחר, …

למאמר המלא

משטרת האוכל לא יכולה להשתיק את האמת

פורסם ב-FEE.org ע"י פרנק גאריסון, 23.03.2017

זוכרים את פרשת "מתבל העגבניות", שבו אוסם שיכנעה את המדינה להכריח את היינץ, החברה האמריקאית שהמציאה את הקטשופ לפני יותר ממאה שנה, להפסיק לקרוא לקטשופ שלה "קטשופ", כי בישראל יש תקן שונה?  אז מסתבר שאנחנו …

למאמר המלא

המדינה הזו הציעה השכלה גבוהה בחינם. זה מה שקרה.

Worried female student in problems. Stressed young woman at university campus after educational fail.

http://dailysignal.com/2016/02/22/this-state-offered-free-college-education-heres-what-happened/

פורסם ב- Daily Signal, 22.02.2016

אם חסר גיבוי עובדתי לתיאוריות – הדיילי סיגנל מדווח על מקרה בוחן של סבסוד השכלה גבוהה:

פוליטיקאים אוהבים להציע דברים בחינם למצביעים. אחד מהדברים האלה הוא השכלה גבוהה.

הפרטים שונים ממדינה למדינה – מדינות כמו אורגון, טנסי, ג'ורג'יה, מישיגן, ולואיזיאנה משתמשות בכספי משלמי המיסים כדי לשלם באופן חלקי או מלא את שכר הלימוד של תושביהן.

לואיזיאנה תופסת כותרות בתקופה האחרונה משום שהמושל שלה מאיים להפסיק להעניק את תוכנית "תואר בחינם לכולם". התוכנית קרויה "Taylor Opportunity Program for Students", או בקיצור TOPS, ומממנת 100% משכר הלימוד (ועוד כמה תשלומים) של סטודנטים באוניברסיטאות הציבוריות בלואיזיאנה. חוץ מדרישה לתושבות, כל תלמידי התיכון זכאים בתנאי שהם עונים על כמה דרישות אקדמיות. כתוצאה, התוכנית מכסה חלק נכבד של סטודנטים מהמעמד הבינוני והגבוה.

התוכנית החלה בשנות השמונים כתוכנית סיוע לסטודנטים בעלי הכנסה נמוכה. ב-1997 המדינה הסירה את קריטריון ההכנסה ומאותו רגע התוכנית הפכה את כלל הסטודנטים לזכאים. החל מ-2010, כ-70% מבוגרי התיכונים בלואיזיאנה ממשיכים לאוניברסיטה או מכללה – כ-20% יותר מבשנת 2000.

לאור הגידול הנ"ל, מפתה להכריז על התוכנית כהצלחה. אבל חשוב לציין שהתוכנית לא באמת מספקת "השכלה גבוהה בחינם". מישהו משלם על זה.

קל היה לחזות מראש את ההתמוטטות הבלתי נמנעת של התוכנית, מאותה סיבה שרוב הסובסידיות הדומות נועדו לכישלון. סובסידיות לא באמת מורידות את העלויות של מוצרים ושירותים הן פשוט מורידות את המחיר הגלוי לחלק מהאנשים. למעשה, סובסידיות מעלות את העלות הכוללת של ההשכלה הגבוהה. הבעיה העיקרית היא שהן מוציאות את "הלקוח" (זה שאמור לשלם) מהמשוואה. ללא הסובסידיה, הלקוח (במקרה זה הסטודנט) מקבל את המוצר ומשלם עבורו. אם הוא לא חושב שהמחיר שווה, הוא לא יקנה אותו.

המדינה מחליפה את הלקוח המשלם בקבוצה של פקידי ממשלה. פקידים אלה לא מקבלים את התועלת מהמוצר (השכלה גבוהה) וגם לא נושאים בעלות שלו. לעומת זאת, הם כן נהנים מאוד מהשגת כספי משלמי המיסים. בנוסף, הם לעיתים נדירות נושאים בעלות של העלאת המיסים הנדרשת או בתוצאות של הסטנדרט הנמוך של המוצר.

ברמה הפרקטית, התוכנית ממירה תשלומי שכר לימוד לסעיף בתקציב המדינה. במילים אחרות, חלק נכבד מ"שכר הלימוד" של כל מוסד אקדמי הופך ללא יותר מסעיף הכנסה שמגיע מהבירוקרטיה הממשלתית, ולא מהלקוחות – הסטודנטים.

התוצאה הבלתי נמנעת של "שכר לימוד חינם" היא עליה במספר האנשים הנרשמים ללימודים, ולכן גם עומס על משאבי האוניברסיטאות. עובדה זו, יחד עם העובדה שהכספים מגיעים מהמדינה (ולא מהסטודנטים), מובילה לכך שחלק נכבד מהכסף מושקע בהרחבת תשתיות וסגל. התוצאות הללו נוטות לחזק אחת את השניה. למנהלי המוסדות יש סיבה מובנית לבקש סכומים גדלים והולכים, ולפוליטיקאים יש תירוץ מובנה להעלות מיסים עוד ועוד.

שווקים לא מסובסדים לא עובדים ככה. למעשה, מחירים יכולים לרדת בתגובה לשינויים בביקוש והיצע. מצד שני, מערכות מסובסדות תמיד יראו מחירים הולכים וגדלים. עלותה של TOPS כמעט הוכפלה מאז 2008 – בעיקר בגלל התייקרות שכר הלימוד.

חוץ מעניין העלות\סובסידיה, יש עוד סיבות מדוע השכלה גבוהה ב"חינם" היא מדיניות גרועה.

קודם כל (כן, זה נשמע מטורף) – לא כולם חייבים ללכת לאוניברסיטה. יש אנשים שלא מתאימים לזה, ויש אנשים שלא צריכים את זה. נכון, לאנשים עם תואר יש בממוצע שכר גבוה יותר, אבל זה לא אומר שכולם צריכים ללכת ללמוד.

כש-TOPS נוסדה, האוניברסיטאות הציבוריות בלואיזיאנה הציעו לסטודנטים תמורה טובה מכיוון שהן היו זולות יחסית. עכשיו, שמשלמי המיסים השקיעו יותר משני מיליארד דולר בתוכנית, עלות שכר הלימוד היא כל כך גבוהה שסטודנטים שלא זכאים לתוכנית לרוב לא יכולים לשלם.

הפתרון הטוב ביותר הוא לסגור את התוכנית לחלוטין, אך למרבה הצער הפוליטיקאים מאוד אוהבים אותה. המקסימום אליו התושבים יכולים לקוות הוא עליה סטנדרטים האקדמיים של התוכנית והכנסת מבחני הכנסה – כל לפחות הסובסידיות יעברו לסטודנטים עם הישגים, וצרכים כלכליים, גבוהים יותר.

1 Comment

  1. משה אסטרותי

    תקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שסטטיסטית רוב הסטודנטים אינם מגיעים מהמעמד הנמוך (גם אם הלימודים עצמם חינם, עדיין יש לזה את המחיר של אי-עבודה). כך שלמעשה יוצא שהעניים שלא לומדים מממנים את הסטודנטים מהמשפחות היותר מבוססות…

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.