קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

רק מהפכה מדיסוניאנית תעצור את גל המעורבות הממשלתית

פורסם ב- National Review, 02.06.2015

http://www.nationalreview.com/article/419171/it-time-civil-disobedience-against-bloated-dated-bureaucracy-michael-barone

בעידן שבו ממשלות מגדילות את מעורבותן בחיי היומיום של האזרחים, איך אפשר לשנות כיוון?

האם ישנה דרך להפוך את המגמה ההופכת ממשלות ליותר פולשניות ושתלטניות? צ'רלס מארי חושב שהמצב הגיע לכך שרק מרי אזרחי יעבוד, אולי. הוא כתב על הנושא ספר: "By the People: Rebuilding Liberty Without Permission". הרעיון לספר הגיע כשחבר, בעל עסק קטן, סיפר למארי על התנסויותיו עם פקח של "מנהל הבריאות והבטיחות בתעסוקה" האמריקאי (Occupational Safety and Health Administration).

הפקח מצא כמה הפרות של תקנות: המעקה במפעל היה בגובה 40 אינץ' ולא 42 כדרוש, לא הייתה מערכת כיבוי אוטומטית על המסוע, ועובד עם זקן קיבל רשות להשתמש במסכת אבק לא-צמודה. דברים קטנים. אך המפקח הודיע לחבר שאם ההפרות לא יתוקנו הוא יסגור לו את המפעל.

איך הגיע מצב הדברים הנוכחי? מארי טוען שהכל החל מהנטישה של המגבלות האפקטיביות על כוחה של הממשלה, מגבלות שנקבעו בחוקה האמריקאית על ידי האדריכל העיקרי שלה, ג'יימס מדיסון. הנטישה החלה עם הפרוגרסיבים של תחילת המאה העשרים שהעבירו חוקים אשר יצרו גופים רגולטורים, לכאורה עצמאיים ולכאורה מומחים, וחוקים שהרחיבו החלטות של בית המשפט העליון בתקופת ה"ניו דיל". לדעתו של מארי, טעויות אלה לא יכולות להיות מתוקנות באמצעות תהליכים פוליטיים או משפטיים. בתי המשפט לא ינטשו דוקטרינות ותיקות והקונגרס, גם אם הוא קונגרס רפובליקני המשתף פעולה עם נשיא רפובליקני, לא יבטל תקנות המעניקות שיקול-דעת רחב לרגולטורים.

לכן, מארי טוען, האזרחים צריכים להיות מוכנים להפר חוקים אשר האדם הסביר יזהה כמגוחכים. בנוסף, אזרחים בעלי אמצעים צריכים להקים "קרן מדיסון" שתסבסד את ההגנה המשפטית ואת הקנסות של "העבריינים".

ההנחה, שלרגולטורים ריכוזיים תהיה מומחיות יחודית כלשהי, הוכחה כבלתי מבוססת. הבירוקרטיה הממשלתית הופכת יותר ויותר סבוכה ובלתי יעילה, אוכפת בעיוורון חוקים אבסורדיים בדקדקנותם ומאיימת בסגירה על מי שמתנגד.

אך בפועל, אכיפת הרגולציה דלילה ואינה מסוגלת להתמודד עם אי-ציות אזרחי מסיבי (וממומן). וכאשר הזרקורים יופנו נגד התנהלות עריצה זו, אפילו בתי המשפט יתמרדו.

לדוגמה: ב-2012, בית המשפט העליון פסק נגד סוכנות רגולטורית שרצתה להטיל קנס יומי של 75,000 דולר על בעל קרקע, עד אשר היא, בזמנה החופשי, תקבע האם חלקת האדמה שלו היא ביצה.

המגמה הפרוגרסיבית להעניק לבירוקרטים כוח לכפות חוקים מפורטים, ולרוב בלתי ניתנים לפיענוח, היא תוצאה של התקופה התעשייתית, תקופה בה האמינו שמומחים יוכלו להנדס פסי יצור בעלי תפוקה מקסימלית. רעיון זה איננו תואם את עידן האינפורמציה, בו "מומחיות" היא דבר מבוזר ונגיש לאזרחים. זמנה של הבירוקרטיה חלף, כך טוען מארי, ורק מרי אזרחי "מדיסוניאני" ויצירתי יוכל למוטט את עריצותה.