קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

בוגרי לימודי כלכלה בבריטניה מפיצים אומללות בעולם

פורסם ב- Spectator, 25.07.2015
יניס ורופאקיס, לשעבר שר האוצר של יוון, קיבל לידיו משק עם צמיחה של 0.8% לשנה, אבטלה יורדת, ותקציב ממשלתי המצוי ביתרה. כשפרש (או פוטר?) ממשרתו, המשק היווני נמצא בהתכווצות של 4% לשנה וחוב שגדל בעשרות מיליארדי יורו. ורופאקיס הוא תוצר של ההשכלה האוניברסיטאית הבריטית. הוא למד כלכלה באסקס, סטטיסטיקה מתמטית בברמינגהם, וחזר לאסקס להשלמת דוקטורט בכלכלה. הוא חזר ליוון עם הידע שהוא רכש בבריטניה ובכהונתו הקצרה הצליח למחוק את ההתאוששות ההתחלתית.

ורופאקיס לא לבד. זרים רבים התחנכו בבריטניה, חזרו לארצות מוצאם, וזרעו הרס.

ג'ווהרלל נהרו, ראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית, למד בטריניטי קולג' שבקיימברידג'. שם, הוא הושפע מאינטלקטואלים בריטים כמו ג'ורג' ברנרד שו הסוציאליסט, ברטרנד ראסל, שטען ש"הקומוניזם הכרחי לעולם", וג'ון מיינארד קיינס. הוא חזר להודו והחל ליישם את האידיאולוגיה שרכש באמצעות תכנון ממשלתי ריכוזי ורגולציה. התוצאות היו קטסטרופליות. רק כשהאידיאולוגיה שלו נזנחה בשנות השמונים הכלכלה ההודית זינקה.

אחד מהמנהיגים היוצאים מן הכלל של המאה העשרים היה ג'וליוס נייררה, נשיא טנזניה, אדם צנוע ובלתי מושחת באמת. לצערה של טנזניה, נייררה למד כלכלה והיסטוריה באדינבורו, והיה מוקף אקדמאים שמאלנים. התוצאה – טנזניה סבלה מבירוקרטיה מנופחת, מחסורים, וקצב צמיחה עלוב.

נייררה למד גם באוניברסיטה של פורט הייר. מוסד זה הוקם על ידי אימפריאליסטים בריטים בדרום אפריקה עבור אזרחים לא-בריטים מכל רחבי אפריקה. האוניברסיטה טיפחה קבוצה יוצאת דופן של מנהיגים אפריקאיים עתידיים שפיתחו, לרוע מזלה של אפריקה, רעיונות שמאלניים. ביניהם היה רוברט מוגאבה, האדם שהחריב את הכלכלה בזימבבואה.

חרפת הפצת כשלונות כלכליים ברחבי העולם משותפת לאוניברסיטאות בריטיות רבות, אך המוביל הוא בית הספר לכלכלה של לונדון. ג'ומו קנייטה, ראש הממשלה הראשון של קניה, למד שם. תחת מנהיגותו, כלכלתה של קניה סבלה מתעשיות לאומיות מנופחות ומושחתות ותמ"ג נמוך ואף שלילי בחלק מהזמן.

קוואמה נקמורה גם הוא למד בבית הספר לכלכלה של לונדון אך, למען ההגינות, סביר יותר שהוא עבר רדיקליזציה מוקדם יותר, כבר באוניברסיטת לינקולן שבפנסילבניה. לאחר שקיבל מנת יתר של אינדוקטרינציה סוציאליסטית, הוא חזר לגאנה והעביר את המדינה תוכנית של "תיעוש כפוי" שכללה מפעלים לאומיים ותוכניות עשור. זו הייתה הנוסחה הרגילה, והתוצאות הרגילות: עשורים של צמיחה נמוכה, שחיתות, וחובות ענק.

בשני מקרים נוספים, בריטניה יכולה להסיט חלק מהאשמה לאמריקה. פייר טרודו פגש את המרקסיזם בהארוורד, ואז נסע לבית הספר לכלכלה של לונדון ללימודי הדוקטורט. תחת שלטונו, קנדה הנהיגה פיקוח מחירים ושכר, הזמן שהאינפלציה, האבטלה, והחוב הלאומי תפחו.

זולפיקר עלי בהוטו, לחילופין נשיאה וראש ממשלתה של פקיסטן, למד באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי ובקרייסט צ'רץ' שבאוקספורד. לא ברור לאיזו מהשתיים אחריות גדולה יותר להנחלת הכלכלה האטטיסטית שעבר. ברגע שהוא עלה לשלטון הוא הכריז "סוציאליזם, זו כלכלתנו" והלאים את תעשיות הפלדה, הכימיקלים, המלט, והבנקאות, יחד עם מפבלי הקמח, אורז, וכותנה. הצמיחה ירדה ל1.3%.

רוב המורים האוניברסיטאות הבריטיות מחדירים בתלמידי החוץ שלהם רעיונות הרסניים, ונשארים בנוחות בבריטניה, הרחק מהאומללות שהם זורעים בחו"ל. יוצא מהכלל הירואי-טרגי אחד הוא מלקולם קלדוול, מרצה קומוניסט בבית הספר ללימודים אוריינטלים ואפריקאים. קלדוול התלהב מפול פוט וממשטרו ולכן נסע לקמבודיה, שם זכה לראיון אישי עם פול פוט בעצמו ונרצח כמה שעות אח"כ.

האם יש יוצאים מהכלל? כן, אבל רק אנשים שמורדים נגד מה שלימדו אותם. הצלחתה של סינגפור היא הודות לראש הממשלה הראשון שלה, לי קוואן יו, שלמד בפיצוויליאם קולג' שבקיימברידג', ול"גורו הכלכלי" שלו, גו קנג סווי, שלמד בבית הספר לכלכלה של לונדון. שניהם היו שרויים בסוציאליזם במידה כזו שהארולד ווילסון קרא ללי "אחד משלנו". אבל, אחרי שסיימו את לימודיהם וראו קצת מהעולם האמיתי, הם חזרו לסינגפור ויצרו את אחת הכלכלות המצליחות ביותר בעולם.

ובחזרה ליוון. היה אפשר לקוות שעם לכתו של ורופאקיס המצב ישתפר. למרבה הצער, מחליפו בתפקיד הוא אוקלידס צקאלוטוס, שלמד בקווינז קולג' שבאוקספורד. הוא כתב את תזת הדוקטורט שלו תחת עמית מחקר שהיה בעבר "אפרצ'יק" (בירוקרט מפלגתי) סטליניסט בפולין.

תרומתה של בריטניה בהפצת אומללות בעולם כנראה לא הסתיימה.