קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

בזכות סחר חופשי חד-צדדי

http://www.wsj.com/articles/the-virtue-of-free-trade-unilateralism-1410287668

פורסם ב- Wall Street Journal ב-09.09.2014

האם הסכמי סחר הם הדרך המיטבית להורדת חסמי סחר? האם יש יתרון בהסרת חסמים חד-צדדית, ללא תיאום עם הצד השני?

הסכמי סחר נתקעים.  המו"מ ב"סבב דוחה" (Doha Round, הסבב הנוכחי של המו"מ הרב-לאומי של ארגון הסחר העולמי) תקוע, והסכמים אחרים, כמו "השותפות הטרנסאטלנטית למסחר והשקעה" (Transatlantic Trade and Investment Partnership) בין ארה"ב והאיחוד האירופי, עומדים בפני אתגרים פוליטיים קשים.  אבל, חוסר הצלחה ביצירת הסכמים רב-צדדיים לא צריכה להוות תירוץ לחוסר מעש.  במקום זאת, הגיע הזמן לשקול גישה מקובלת אחרת להורדת חסמי סחר: ליברליזציה חד-צדדית.

כלכלנים הבינו מזמן שסחר חופשי חד-צדדי מועיל.  דוגמאות כמו הונג קונג וסינגפור מוכיחות זאת.  ההתמקדות הקבועה בהסכמי סחר רק צדדיים נובעת אך ורק ושיקולים פוליטיים; יותר קל לפוליטיקאים לפתוח שווקים למסחר אם הם יכולים להראות לבוחרים שגם הצד השני עשה וויתורים.  עדיין, כדאי להראות לבוחרים את התועלת הגדולה שפתיחה חד-צדדית לסחר מביאה.

ארה"ב מטילה מכס-מגן של 25% על יבוא משאיות קלות (כמחצית משוק הכלי הרכב) ו-2.5% על מכוניות נוסעים.  משמעותו של המכס על משאיות קלות הוא היצע נמוך יותר לרוכשים ומחירים גבוהים יותר של משאיות תוצרת ארה"ב.  יצרני הרכב הגדולים בדטרויט היו וודאי נזעקים אם הממשלה הייתה חותכת את המכס על יבוא משאיות קלות מבלי להוציא וויתורים ממשלות אירופה, שכן הוא יוצר עבורם פרה חולבת.  אולם, המכס לא הציל אותן מעשור של קשיים כלכליים, ועל הממשלה לשקול את האינטרסים של משתתפים אחרים בענף הרכב, כמו סוחרי הרכב, שיוכלו למכור מודלים מחו"ל, ואפילו בעלי עסקים קטנים, שיוכלו לרכוש אותם יותר בזול ולאפשר יצירת מקומות עבודה בענפים אחרים.

בצד השני ישנו המכס של האיחוד האירופי, אשר עומד על 10%.  מכס זה נמוך מזה האמריקאי, אך עדיין אינו מוצדק, שכן תעשיית הרכב האירופאית מבוססת ואיננה זקוקה ל"הגנת ינוקא".  אין שום הצדקה לדרוש מצרכנים אירופאים לשלם יותר עבור מכוניות.

ישנה הזדמנות למדינות להוכיח מנהיגות ולקדם ליברליזציה בסחר.  ענף הרכב יכול להיות התחלה מצויינת: ארה"ב, שהציעה בעצמה להוריד את המכסים על כל מוצרי הצריכה לאפס, לא זקוקה עוד למכס 25% על משאיות קלות.  האיחוד האירופי, עם תעשיית הרכב התחרותית שלו, צריך להוריד גם הוא את המכס לאפס.  שני הצדדים צריכים להפסיק לחכות אחד לשני כדי להגיע להסכם.  הצד הראשון שיוריד את המכסים שלו, ינצח.