בזכות סחר חופשי חד-צדדי

http://www.wsj.com/articles/the-virtue-of-free-trade-unilateralism-1410287668

פורסם ב- Wall Street Journal ב-09.09.2014

האם הסכמי סחר הם הדרך המיטבית להורדת חסמי סחר? האם יש יתרון בהסרת חסמים חד-צדדית, ללא תיאום עם הצד השני?

הסכמי סחר נתקעים.  המו"מ ב"סבב דוחה" (Doha Round, הסבב הנוכחי של המו"מ הרב-לאומי של ארגון הסחר העולמי) תקוע, והסכמים אחרים, כמו "השותפות הטרנסאטלנטית למסחר והשקעה" (Transatlantic Trade and Investment Partnership) בין ארה"ב והאיחוד האירופי, עומדים בפני אתגרים פוליטיים קשים.  אבל, חוסר הצלחה ביצירת הסכמים רב-צדדיים לא צריכה להוות תירוץ לחוסר מעש.  במקום זאת, הגיע הזמן לשקול גישה מקובלת אחרת להורדת חסמי סחר: ליברליזציה חד-צדדית.

כלכלנים הבינו מזמן שסחר חופשי חד-צדדי מועיל.  דוגמאות כמו הונג קונג וסינגפור מוכיחות זאת.  ההתמקדות הקבועה בהסכמי סחר רק צדדיים נובעת אך ורק ושיקולים פוליטיים; יותר קל לפוליטיקאים לפתוח שווקים למסחר אם הם יכולים להראות לבוחרים שגם הצד השני עשה וויתורים.  עדיין, כדאי להראות לבוחרים את התועלת הגדולה שפתיחה חד-צדדית לסחר מביאה.

ארה"ב מטילה מכס-מגן של 25% על יבוא משאיות קלות (כמחצית משוק הכלי הרכב) ו-2.5% על מכוניות נוסעים.  משמעותו של המכס על משאיות קלות הוא היצע נמוך יותר לרוכשים ומחירים גבוהים יותר של משאיות תוצרת ארה"ב.  יצרני הרכב הגדולים בדטרויט היו וודאי נזעקים אם הממשלה הייתה חותכת את המכס על יבוא משאיות קלות מבלי להוציא וויתורים ממשלות אירופה, שכן הוא יוצר עבורם פרה חולבת.  אולם, המכס לא הציל אותן מעשור של קשיים כלכליים, ועל הממשלה לשקול את האינטרסים של משתתפים אחרים בענף הרכב, כמו סוחרי הרכב, שיוכלו למכור מודלים מחו"ל, ואפילו בעלי עסקים קטנים, שיוכלו לרכוש אותם יותר בזול ולאפשר יצירת מקומות עבודה בענפים אחרים.

בצד השני ישנו המכס של האיחוד האירופי, אשר עומד על 10%.  מכס זה נמוך מזה האמריקאי, אך עדיין אינו מוצדק, שכן תעשיית הרכב האירופאית מבוססת ואיננה זקוקה ל"הגנת ינוקא".  אין שום הצדקה לדרוש מצרכנים אירופאים לשלם יותר עבור מכוניות.

ישנה הזדמנות למדינות להוכיח מנהיגות ולקדם ליברליזציה בסחר.  ענף הרכב יכול להיות התחלה מצויינת: ארה"ב, שהציעה בעצמה להוריד את המכסים על כל מוצרי הצריכה לאפס, לא זקוקה עוד למכס 25% על משאיות קלות.  האיחוד האירופי, עם תעשיית הרכב התחרותית שלו, צריך להוריד גם הוא את המכס לאפס.  שני הצדדים צריכים להפסיק לחכות אחד לשני כדי להגיע להסכם.  הצד הראשון שיוריד את המכסים שלו, ינצח.