איך פרוייקט הנפט הגדול בעולם הפך לכשלון מחפיר

http://www.economist.com/news/business/21623693-one-worlds-biggest-oil-projects-has-become-fiasco-cash-all-gone

פורסם באקונומיסט, 11.10.2014

האם מדינת ישראל צריכה להלאים את שדות הגז ולנהל אותם בעצמה "לטובת הציבור"? לפעמים אפשר ללמוד ממה שקורה במדינות אחרות:

כשגילו אותו בשנת 2000, שדה הנפט "קשגן" בקזחסטן היה תגלית הנפט הגדולה בעולם מזה שלושה עשורים.  הוא היה אמור כעת להפיק 1.2 מיליון חביות ביום, מספיק לעמוד בצריכת הנפט של ספרד כולה.  למרבה הצער, הפרוייקט, ששמו נשמע באופן אירוני ל-"cash all gone", השתבש לחלוטין.  אחרי השקעה של 43 מיליארד דולר, 30 מיליארד מעל לתקציב, הנפט החל לזרום רק לפני שנה, שמונה שנים באיחור.  שאיבת הנפט נמשכה רק שבועות ספורים ונפסקה עקב דליפת גזים רעילים.  בתחילת אוקטובר, שר בממשלת קזחסטן הודה שהשאיבה תחודש לא לפני 2016.

כל זה לא הרתיע את הממשלה לאשר תוכנית להרחיב את שדה הנפט "טנגיז", עוד פרוייקט חורג תקציבים.  טנגיז היה אמור לעלות 23 מיליארד דולר, אך לא מזמן הממשלה הודיעה שעד עתה עלותו עומדת על 40 מיליארד.  כל אחד משני הפרוייקטים הנ"ל הוא בבעלות של קונצרן אחר המורכב מחברות פרטיות זרות ושל חברת הנפט הממשלתית, קזמוניגז.  הקונצרן של קשגן כולל את קזמוניגז, אקסון, של, טוטאל, ו-ENI.  חלק מהעיכובים בפרוייקט נגרמו ע"י בעיות טכניות לא צפויות, אך יודעי דבר טוענים שריבוי החברות המעורבות גרם לכך שהפרוייקט סבל מחוסר מנהיגות ברורה ומבחישה ממשלתית.

משקיעים שונים דואגים מעליה באי הוודאות הרגולטורית והחוקית בקזחסטן.  ב-2010, הממשלה הגישה תביעת מס בסך 1.2 מיליארד דולר כנגד קונצרן המפעיל שדה אחר, קרצ'גנק, תוך כדי העלאת האשמות בהפרת חוקים סביבתיים, זמן לא רב אחרי שהיא הביעה עניין ברכישת חלק ממנו.  מאוחר יותר הקונצרן הסכים לתת לה 10% בתמורה להסכמה להרחיב את השדה.  באופן דומה, פקידי ממשלה קנסו את המפעילים ב-737 מיליון דולר.  נטען כי הקנס משמש כאמצעי לחץ למו"מ עתידי.  זו אולי לא הגישה הטובה ביותר לעודד חברות זרות להזרים את עשרות מיליארדי הדולרים שעדיין דרושים כדי לפתח את שדות הנפט של קזחסטן.