משבר המים של סין: נתיבי מים ענקיים חדשים לא יפתרו את מחסור המים הנואש

http://www.economist.com/news/leaders/21620202-vast-new-waterways-will-not-solve-chinas-desperate-water-shortages-grand-new-canals
פורסם ב-economist, 27.09.2014

במאמר זה, מומחשת הבעיה של התערבות ממשלתית במחירי שוק.  כמו בסבסוד המים לחקלאות בישראל, כך גם בסין – משאב יקר מתומחר בזול, והתוצאה היא בזבוז וזיהום:

גולת הכותרת של אחד הפרויקטים ההנדסיים השאפתניים ביותר של סין תושלם בקרוב, ויפתחו שערי הסכר של תעלה באורך של יותר מ-1,200 ק"מ המשתרעת מנהר היאנגצה ועד לבייג'ינג.  תעלה זו היא פרוייקט הסטת המים הגדול בעולם.  מנהיגי סין תולים תקוות גדולות בפרוייקט, אשר עד כה עלה עשרות מיליארדי דולרים, ורואים בו כהכרחי לפתרון בעיית המים שמאיימת על יציבות המדינה.  לאזורי גידול חיטה מסביב לבייג'ינג יש אותה כמות מים לנפש כמו אזורים צחיחים כאריתראה.  שימוש יתר גרם לאלפי נהרות להיעלם, ולמפלס מי התהום לרדת.  המעט שנשאר ברובו מזוהם כ"כ שאפילו איננו מתאים לשימוש תעשייתי.  המצב כה חמור עד שאפילו הוצע להזיז את עיר הבירה.  למרבה הצער, הפרוייקט לא צפוי לפתור את הבעיה, אלא רק להפחיתה באופן זמני, שכן הביקוש ימשיך לעלות.

סיבה מרכזית למשבר במים היא מדיניות תמחור מים מוטעית.  גם באזורים יבשים תעריפי המים נמוכים מאוד, והתוצאה היא בזבוז עצום.  בייג'ינג מוקפת מסלולי גולף לאליטה.  אזרחים כמעט ולא מודעים שלמים יש ערך.  מתכננים לא לוקחים בחשבון עלויות מים, ולכן שלטונות מקומיים מפתים עסקים צורכי מים להשקיע באזורים צחיחים.

האובססיה המאואיסטית עם אספקת מזון עצמאית מחריפה את הבעיה.  דווקא במישור הצפוני הצחיח מגדלים יבולים כמו חיטה ותירס אשר צורכים הרבה מים.  הגיע הזמן שסין תנטוש את החשיבה האוטרקית שלה ותתחיל ליבא יותר מזון.

בשנה שעברה, בכירים במפלגה הקומוניסטית התחייבו לתת לתהליכי השוק להשפיע על הקצאת משאבים כמו מים, קרקע, וחשמל.  אם התחייבות זו תיושם, פיתוח יעשה באופן יותר ידידותי לסביבה, והמדינה תוכל להשקיע את הונה וכישוריה ההנדסיים לפרוייקטים יותר מועילים מאשר הובלת מים ברחבי במדינה – וכולם יחסכו הרבה כסף.