קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

מותו של מוסר העבודה

ערכים כלכליים אינם באים משום-מקום. הם מושרשים בערכי המוסר הרחבים יותר המנחים אותנו בחיינו.

ההיסטוריה מראה באופן ברור למדי שהתרבות המערבית חייבת את כוח המניע שלה, ואת הצלחתה שאין לה אח ורע, לשורת הערכים שאותם כינה הפילוסוף הגרמני מקס ובר "מוסר העבודה הפרוטסטנטי".

אין צורך להיות פרוטסטנטי פעיל כדי לאמץ את הגישה הזו, וגם לא צריך להיות מלומד מבריק כדי ליהנות מיישומה. אחרי חצי מאה של ביזה קומוניסטית, העם הסיני מחלץ את עצמו מהבוץ תוך יישום ערכים שהיו מוכרים למדי הן לוובר והן לפרנקלין. כל מקסיקאי חרוץ שזוחל מעבר לגבול לארצות הברית כדי לבנות חיים טובים יותר לעצמו ולמשפחתו מגלם את מוסר העבודה הפרוטסטנטי.

הסיבות למצוקה הכלכלית הנוכחית של ארצות הברית הן רבות, ובחלקן קשה יותר לטפל מאשר באחרות. בעיה שקשה להשיב את מסלולה לאחור היא ריקבון המרקם המוסרי שלנו – התפוררות מוסר העבודה הפרוטסטנטי, שמקורו בעשרות שנים של "ניו דילים", רפורמות ברוח "החברה הגדולה", וניסיונות חוזרים "לפזר את העושר". תחת זאת יש לנו כיום תרבות של תלותיות ו"מגיע לי" שמאיימת להאיץ את הידרדרותנו לעבר שפל קבוע.

אם סוגיית המדיניות הבולטת כיום היא להבין כיצד לחלץ את עצמנו מן הביצה הפיסקלית, המונטרית והרגולטורית שאליה נקלענו, הרי הסוגייה המוסרית העליונה היא למצוא דרך לשקם את מוסר העבודה הפרוטסטנטי שאבד לנו.

מוסדות החינוך, התרבות והתקשורת שלנו שבויים עדיין בקסמה של אליטה חזקה שרואה במוסר העבודה הפרוטסטנטי שריד חביב מן העבר במקרה הטוב, ובמקרה הרע, שיטה של "תודעה כוזבת" שמטרתה לשמר את דיכוי מעמד הפועלים.

התרופה היחידה היא זו שההיסטוריה רושמת בדרך כלל כשערכיה של חברה מתנגשים במציאות: סבל. יש להניח שאמריקה תיאלץ להתמודד עם ירידה חדה ברמת חייה לפני שערכים כלכליים מסורתיים יזכו להתגלות מחדש.