קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

איך לתקן את הקפיטליזם

מתוך הסרט "וול סטריט"

רבים חושבים כי המונח "קפיטליזם בריא" הוא אוקסימורון, דבר והיפוכו. חמש שנים מאז תחילת המשבר הפיננסי הקשה ביותר שידע העולם זה עשרות שנים, קל ללעוג לקפיטליזם. השיטה נתקפה אמוק – מה שהוביל לצבירת חובות, לעלייה באבטלה ולהתכווצותן של כלכלות.

בדיוק בשל כך זקוק העולם לקפיטליזם בריא. בריאות פירושה חיות, תחושת רווחה וגמישות. לקפיטליזם, המבוסס על יוזמה חופשית ורכוש פרטי, עשויות להיות כל התכונות האלה, בתנאי שיתוקנו תמריצים מעוותים ותמותן תרבות החמדנות. לסוציאליזם מטעם המדינה לעולם לא יהיו התכונות האלה. החלופה המעשית היא לחולל רפורמה בקפיטליזם, ולא להשליכו לפח.

אך מהי הרפורמה הראויה? הדעה הרווחת היא שהבעיה היתה עודף חופש. ואולם, זהו אבחון מוטעה. מרבית המחלות שהתגלו במשבר נגרמו עקב עיוות של היוזמה החופשית, ולא בשל עודף חופש.

מחלה אחת היתה ההרגל של נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית, אלן גרינספן, להוריד את שיעורי הריבית כשאובחן הסימן הבעייתי הראשון בתקופה שלפני התפוצצות הבועה. המשקיעים כינו זאת "אופציית גרינספן". ומכיוון שהבנק הפדרלי תמיד ייחלץ לעזרה, היה כדאי להסתכן. הפחד נוטרל, החמדנות איבדה כל רסן. המאזן הטבעי של גוף בריא הופר.

לבנקים מרכזיים יש אמנם תפקיד במיתון ההתפרצויות הקיצוניות של המחזור הכלכלי. אבל בעשותם כן, חשוב שיימנעו מליבוי הלהבות. דרושה להם המומחיות המאפשרת לזהות בועות, והאומץ לנפץ את הבועות האלה. למרבה השמחה, רעיון זה זכה לתומכים בתקופה שלאחר גרינספן.

המחלה השנייה נגרמה עקב נכונות יתר להיחלץ לטובת בנקים פושטי רגל. בשוק חופשי המתפקד היטב, משקיעים היו סופגים את התוצאות של החלטות לקויות. כאשר בנק היה בסכנת נפילה, המניות היו קורסות והמלווים היו מפסידים. למעט המקרה של ליהמן ברדרס וכמה בנקים קטנים יותר, כל שאר הבנקים חולצו.

בגוף בריא, תאים זקנים מתים ותאים חדשים נולדים. מערכת פיננסית המתפקדת היטב חייבת לתת מקום למוות ולהתחדשות. תמיכה בבנקים מתים-חיים פוגעת בכלכלה כולה. בינתיים, המסר שעל פיו הסתכנות מטופשת לא תיענש, מעודדת טיפשות נוספת. לכן חשובות כל כך הרפורמות הנמצאות כיום בתהליכי עבודה, אשר יאפשרו לסגור בנקים בלי לגרום למערכת כולה להתמוטט.

הפרטה של הרווחים, לצד הלאמה של ההפסדים, אינה דוגמה לקפיטליזם בריא. זו קריקטורה של השוק החופשי. כעת נעשים מאמצים כדי להבטיח שאנשים יישאו בתוצאות מעשיהם, גם אם המאמצים האלה יורגשו בפועל רק בעוד כמה שנים. פירוש הדבר יהיה לא רק שהאשמים ישלמו כשכל העסק יתפוצץ; זה צפוי גם להקטין את הסיכוי לפיצוץ מלכתחילה.

רוב ההגדרות של בריאות מזכירות רווחה נפשית לצד הרווחה הגופנית. אפשר לנסח קביעה דומה ביחס לקפיטליזם: יש חשיבות לערכים, לצד חשיבות המבנה. 30 השנים האחרונות הביאו לעלייתה של תרבות "כן תחמוד", שנציגה הבולט הוא גורדון גקו בסרט "וול סטריט".

החמדנות היא רגש טבעי שיש בו כמה היבטים בריאים. לא ניתן, ואסור להפריד בינו לבין גוף הכלכלה. אבל יש לאזן אותו על ידי דחפים אחרים. החשוב ביותר הוא מושג השירות. על עסקים לשאול את עצמם תמיד: כיצד אנחנו משרתים את לקוחותינו ואת החברה בכללותה?

רוב החברות המצליחות עושות זאת. אך מוסדות פיננסיים רבים לא נתנו דעתם על השאלה, האם יש ערך חברתי למוצריהם. לא די בהישענות על התיאוריה שהיד הנעלמה של השוק תאזן בין החמדנות הפרטית לטוב הכללי – בהתחשב באפשרויות הרבות להונאה במערכת הקפיטליסטית.

לאנשי עסקים אסור לשכוח שהקפיטליזם תלוי בהסכמת העם. כאשר שנים של דכדוך כלכלי מכרסמות בתמיכה הזאת, האתגר הוא להראות שהקפיטליזם יכול להיות בריא. זה מצריך שינויים הן במבנה הכלכלה, והן בתפישת הקפיטליזם.