Notice: get_currentuserinfo לא קיים מאז גרסה 4.5.0! השתמשו ב wp_get_current_user() במקום. in /var/www/vhosts/kivunim.org.il/httpdocs/wp/wp-includes/functions.php on line 3752

קצר ולעניין

מתוך ספרו של דן גריזוולד "Mad About Trade":

"הצלחה בשוק הגלובלי דורשת לזכות באמונם של אנשים זרים, להיות אמינים, ולשתף פעולה עם אנשים מתרבויות שונות, ומקבוצות אתניות שונות.  האפיפיור ג'ון פול השני כתב ה-1991 על הכלכלה הגלובלית שהיא תחום של פעילות ב…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של מייקל הומר "The Problem of Political Authority":

"התועלת החברתית של דולר שניתן לממשלה נמוך בהרבה מהתועלת החברתית של דולר שנתרם לארגוני צדקה פרטיים.  לכן, להתחמק מתשלום מס ולתרום את הכסף לצדקה הוא לא דבר פסול, אלא ראוי לשבח".

אפשר ל…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של רונלד קואס "איך סין הפכה לקפיטליסטית":

"הטרגדיה של "הקפיצה הגדולה קדימה" מראה… שאחד מהיתרונות הגדולים של כלכלת שוק על כלכלה מתוכננת הוא לא היעילות בהקצאת משאבים, אלא בזרימה החופשית של מידע. כלכלת שוק מתאפיינת בשתי תובנות עמוקו…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו של דן גריזוולד "מטורפים על מסחר" (Mad about Trade):

"מיתוס נפוץ על סחר חופשי וגלובליזציה הוא "המרוץ לתחתית".  מיתוס זה מופרך בכל יום ויום על ידי המציאות המתרחשת בעולם האמיתי.  אם תיאוריה זו הייתה נכונה –שהמניע העיקרי מאחורי השקעות של תאג…

למאמר המלא

המיתוס של האי-שוויון

הפגנה בניו יורק נגד האי-שוייון החברתי, אוקטובר 2011 (תצלום: דייוויד שנקבון)

בכמה נאומים במערכת הבחירות בארצות הברית הדגיש ברק אובמה את נושא האי-שוויון. בעודו מנפץ לרסיסים גירסה מעוותת של המדיניות הכלכלית של יריבו, מיט רומני, אמר אובמה: "זו אותה הפילוסופיה הלוחצת ודוחקת את מעמד הביניים מזה יותר מעשור".

האמירות האלה הן חזרה על הביקורת השמאלית הקבועה על הקפיטליזם, ולפיה הצמיחה הכלכלית אינה משרתת את כל מעמדות החברה. באמצע המאה ה-19, סוציאליסטים מסוגים שונים טענו שהקפיטליסטים מתעשרים מניצולם של פועלים, ההולכים ומתרוששים. כיום אנו שומעים כי הרווחים מצמיחה כלכלית זורמים אל בעלי ההכנסות הגבוהות, בעוד שרמת החיים של העניים ושל המעמד הבינוני באמריקה מדשדשת במקום, והפער בין העשירים ביותר לעניים ביותר גדל והולך. תמונה זו של המצב בארצות הברית הינה שגויה.

אמנם נכון, ישנם מחקרים על אי-שוויון בהכנסות המדווחים כי חלקם של האמריקאים העשירים ביותר בעוגת ההכנסה גדל במשך העשורים האחרונים, בעוד שחלקם של העניים לא גדל. אך המחקרים האלה בעייתיים. חלקם מתעלמים מהטבות הניתנות לעובדים שלא בצורת שכר. שינויים בחוקי המיסוי בארה"ב הביאו לכך שחלק גדול יותר מההכנסה מדווח בהכנסות הגבוהות, וחלק קטן יותר מההכנסה מדווח בהכנסות הנמוכות. אבל אפילו אם מקבלים את המחקרים האלה כפי שהם, כעדות להתגברות האי-שוויון, הם אינם לוקחים בחשבון נתונים רבים מדי.

ראשית, מחקרים המודדים אי-שוויון בהכנסות מתמקדים בעיקר בהכנסה לפני מס, ומתעלמים מתשלומי העברה והוצאות כגון הבטחת הכנסה, תלושי מזון, שירות הבריאות הממלכתי (מדיקאייד) ותוכניות אחרות המרכיבות את רשת הביטחון הסוציאלי האמריקאית. פוליטיקאים המבססים את דרישותיהם לחלוקה שוויונית יותר על מחקרים של אי-שוויון בהכנסות, מתעלמים בדרך כלל מרשת הביטחון הקיימת.

שנית, ונקודה זו חשובה יותר, עובדה ידועה היא כי הכנסותיו של אדם נוטות ככלל לעלות במהלך חיי העבודה. כך, למשל, אדם המחליט להשקיע יותר בחינוך עשוי לחוות תקופה ארוכה של הכנסה נמוכה במהלך שנות הלימוד, ובהמשך ליהנות מהכנסה גבוהה יותר באופן משמעותי. לכן, מדידות של אי-שוויון בהכנסה המתמקדות ברגע נתון עשויות להטעות.

דרך אחרת לבדוק את רמת החיים של אנשים במשך הזמן היא על ידי בחינה של רמת הצריכה שלהם. הצריכה הינה מדד רלוונטי יותר של הרווחה הכללית מאשר ההכנסה בכסף לפני מס, והיא נקבעת על ידי צרכנים הלוקחים בחשבון גם את הכנסותיהם העתידיות. מחקרנו האחרון, "מדד חדש של אי-שוויון בצריכה", גילה כי פער הצריכה בין קבוצות הכנסה נותר יציב להפליא במהלך הזמן. על פי מידע מסקר הוצאות הצרכנים של הלשכה לסטטיסטיקת עבודה, אם ממיינים משקי בית על פי הכנסתם לפני מס, ב-2010 החמישון התחתון היה אחראי לכ-8.7% מהצריכה הכללית, החמישון האמצעי היה אחראי ל-17.1% והחמישון העליון היה אחראי לכ-38.6%. אם חוזרים אחורה עשר שנים ל-2000 – לפני שתי תקופות מיתון, לפני קיצוצי המס של בוש ולפני ההתפשטות הנמשכת של הגלובליזציה והמחשוב – המספרים דומים. החמישון התחתון היה אחראי ל-8.9% מהצריכה, האמצעי ל-17.3%, והעליון ל-37.3%.

בעוד שהיציבות הזאת ראויה להערכה, יש בוודאי חשיבות רבה יותר לעליות הממשיות בצריכה על פי קבוצות הכנסה במשך העשור האחרון. בין 2000 ל-2010, הצריכה עלתה ב-14% אצל החמישון התחתון של משקי הבית, ב-6% בחמישון האמצעי, וב-14.3% אצל חברי החמישון העליון, כשלוקחים בחשבון שינויים באוכלוסיית ארה"ב ובגודלם של משקי הבית. וזאת, על אף המצב הכלכלי הקשה בסוף העשור.

מה באשר לרמת החיים בשנים האלה? משרד האנרגיה סוקר בקביעות את תושבי ארה"ב ומבקש מהם לדווח על מאפייני בתיהם, ובכלל זה סוגי המכשירים שברשותם. אם להאמין לנרטיב השמאלי הטיפוסי, הרי אמריקאי עני מן השורה היה מחליף בן-רגע את נסיבות חייו הנוכחיות באלו של העבר.

ואולם, גישתם של אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה – אלה המרוויחים פחות מ-20,000$ לשנה על פי ערך המטבע ב-2009 – אל מכשירים המזוהים עם "החיים הטובים", רק עלתה. שיעור משקי הבית בעלי הכנסה נמוכה שיש ברשותם מחשב עלה ל-47.7%, לעומת 19.8% ב-2001. שיעור משקי הבית בעלי הכנסה נמוכה שבביתם שישה חדרים או יותר (לא כולל חדרי שירותים) עלה ל-30%, לעומת 21.9%, במשך אותה התקופה.

ומה עם מכשירים חשמליים? שיעור משקי הבית נמוכי ההכנסה עם ציוד מיזוג אוויר עלה ל-83.5% לעומת 65.8%; שיעור בעלי מדיחי הכלים עלה ל-30.8% לעומת 17.6%; שיעור בעלי מכונת כביסה עלה ל-62.4% לעומת 57.2; שיעור בעלי מייבש כביסה עלה ל-56.5% לעומת 44.9%. 75.5% מהאמריקאים בעלי הכנסה נמוכה מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי, וליותר מרבע יש גישה לאינטרנט דרך הטלפון הנייד.

היינו מסתכנים ואומרים שאילו אמריקאי טיפוסי בעל הכנסה נמוכה היה נשאל בשנת 2009 אם ברצונו להחליף את ביתו בתמורה לבית שגר בו בשנת 2001, הוא היה מגחך. אם כן, במה הורע מצבו בין 2001 ל-2009?

נתונים מציירים את התמונה הבאה. במשך הזמן, האמריקאים הקימו רשת ביטחון אדירה אשר שירתה כראוי את העניים וסייעה להם – וכן למעמד הביניים – לקיים צמיחה משמעותית בצריכה, חרף הסטגנציה לכאורה בהכנסה בכסף. הרעיון כי חברה אשר השיגה הישג כזה, נגועה בהונאה או באי-צדק בסיסי, הוא רעיון עיוועים.

1 Comment

  1. נעמי

    יש נקודה אחת שאליה לא כל כך מתייחסים. ברמה מסויימת של אי שיוויון, אין שום אפשרות לניידות חברתית עבור אנשים מהמעמד הנמוך. למשל, שכר הלימוד באוניברסיטאות הטובות בארצות הברית הוא גבוה בצורה שאדם מהעשירון התחתון פשוט לא יכול לשלם. עובדה זאת לבדה חוסמת בפניו משרות עם שכר גבוה יותר. כלומר יש כאן חסימה חברתית של המעמד הנמוך. חוסר התקווה המוחלט הזה מאוד מתסכל, וזאת בעיה שלקפיטליזם אין פתרון אליה.

Comments are closed.