קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

100 שנה להולדת מילטון פרידמן

מילטון פרידמן

ב-31 ביולי 2012 צוינו מאה שנה להולדתו של מילטון פרידמן. פרידמן, שהוגדר על ידי כתב העת "אקונומיסט" כ"כלכלן המשפיע ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20, ואולי במאה ה-20 כולה", קידם את הרעיון רב העוצמה שלפיו שווקים חופשיים ובחירה אישית מובילים את החברה בנתיב השגשוג והרווחה הכללית. תרומותיו לתיאוריה של הכלכלה, ומידת השכנוע שבה החזיק בהן, הפכו אותו לענק יוצא דופן בקרב הוגי הדעות הפוליטיים והכלכליים.

רעיונותיו וכתביו של פרידמן זיכו אותו בפרס נובל בכלכלה, אך המורשת העיקרית שלו הינה בלי ספק השיפור ברמת החיים של בני אדם מסביב לעולם אשר נהנו מהיישום של התיאוריות שלו, גם אם מעולם לא קראו אף אחד מספריו, לא נכחו בהרצאותיו ואפילו לא שמעו את שמו. עם התרגום של רעיונותיו של פרידמן למדיניות ציבורית במדינות מסביב לעולם, שימשו רעיונות אלה כ"יד הנעלמה" המובילה – או מוטב לומר המאפשרת – למיליונים לממש את חלומותיהם הפרטיים כשהם מגובים בחופש כלכלי ופוליטי גדול יותר. בסקירה של ספרו המונומנטלי של פרידמן "קפיטליזם וחירות" לפני חמישה עשורים, כינה ה"אקונומיסט" את הספר "חומר קריאה אידיאלי לפוליטיקאים משתי המפלגות [בארה"ב], לא משום שהספר ישכנע אותם, אלא משום שהוא מאלץ את הקורא להסדיר את תפישותיו-שלו באופן יסודי יותר".

רבות מהתפישות והרעיונות למדיניות של פרידמן אינן רק מרחיקות ראות, אלא גם שומרות על כוחן במשך הדורות באמצעות פרסומיו שלו, וכן באמצעות המחקרים האקדמיים הרבים מספור של אחרים, המתבססים, בסופו של דבר, על התובנות של פרידמן.

בני אדם מסביב לעולם חבים חוב מיוחד למילטון פרידמן על תפקידו בקידום החופש הכלכלי, ומאמץ זה מונצח במדד החופש הכלכלי השנתי של מכון הריטג'. פרידמן הרחיב בנושא "תפקידו של הקפיטליזם התחרותי – דהיינו ארגון עיקרה של הפעילות הכלכלית במבנה של יוזמה פרטית הפועלת בשוק חופשי – כמערכת של חופש כלכלי". למעשה היה זה פרידמן שהציע לראשונה למדוד ולעקוב אחר החופש הכלכלי של מדינות מסביב לעולם.

המדד, מדריך למדיניות המבוסס על נתונים אשר מעריך באופן אמפירי את המדיניות הכלכלית של מדינות שונות ומראה את החשיבות של חופש כלכלי, פורסם לראשונה ב-1995. מאז המשיך המדד להדהד רבות מהתובנות של פרידמן על העוצמה שבחופש, לתעד מאמצים לרפורמה ולעקוב אחר עליות ומורדות בחופש הכלכלי במדינות שונות.

לרבים העוקבים מזה זמן רב אחר החופש הכלכלי, סיפקו השנים מאז 2008 תזכורת ברורה למאבק הנמשך בין המדינה לשוק החופשי. בזמנים של חוסר ודאות, ייתכן שאך טבעי שאנשים יישאו עיניהם לממשלותיהם בחיפוש אחר תשובות. ואולם הפתרונות ארוכי הטווח לקשיינו הכלכליים הנוכחיים אינם מצויים בהגברת הבקרה והרגולציה הממשלתית. הם מצויים בחזרה לעקרונות השוק החופשי.

בשנת 1979 אמר פרידמן בריאיון לפיל דונהיו: "במקרים היחידים שבהם ההמונים נחלצו מסוג העוני המחפיר שעליו אתה מדבר… עמדו לצדם הקפיטליזם והסחר החופשי… כך שהתיעוד ההיסטורי צלול כבדולח: עד כה לא התגלתה אף דרך חלופית לשפר את גורלו של האדם הפשוט אשר אפילו מגיעה לקרסוליים של הפעילות היצרנית שמשתחררת בתוך מערכת של יוזמה חופשית".

כפי שהראה המדד שוב ושוב במשך 18 השנים האחרונות, קיים קשר חיובי חזק בין החירות הכלכלית לשגשוג. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש גבוה בהרבה במדינות שבהן החופש הכלכלי רב יותר. בממוצע, כלכלות המסווגות כ"חופשיות" או "חופשיות ברובן" נהנות מהכנסות הגבוהות יותר מכפליים מן הרמות הממוצעות בכל יתר המדינות, וגבוהות יותר מפי שבע מן ההכנסות בכלכלות "מדוכאות".

יתר על כן, מחויבות מתמדת לחופש הכלכלי היא גורם מכריע בהבטחת הצמיחה הכלכלית והשגשוג הכלכלי. לא זו בלבד שרמה גבוהה יותר של חופש כלכלי קשורה באופן ברור לרמה גבוהה יותר של הכנסה לנפש, אלא שהשיפורים שמדינות מכניסות בחופש הכלכלי מגדילים גם את קצב הצמיחה של ההכנסה, מה שמבטיח קדמה כלכלית וחברתית.

נקודה נוספת הראויה לציון, כפי שהציע פרידמן, היא שחופש כלכלי אמיתי מחייב שווקים חופשיים מבית וסחר חופשי מסביב לעולם. הסחר הוא מנוע השגשוג, והוא מספק הזדמנויות כלכליות רבות יותר במדינות הבוחרות לאמץ מדיניות של סחר חופשי. בממוצע, כלכלות שבהן חופש הסחר הוא הגבוה ביותר נהנות מהתמ"ג לנפש הגבוה ביותר.

החיים אינם מתמצים כמובן בכסף או בעושר. כפי שציין פרידמן: "דווקא בחברות החופשיות היתה התפתחות משמעותית הרבה יותר של ההיבטים הלא-חומריים, הרוחניים והאמנותיים של הרווחה האישית".

פעם אחר פעם הבחין פרידמן בחדות כי התערבויות ממשלתיות בשווקים החופשיים אינן רק חסרות תוחלת, אלא הן נוטות להביא לתוצאות ההפוכות בדיוק לכוונתן. לכוח הבלתי נראה הזה הגורם לכך שתוכניות חברתיות שיוזמות ממשלות נכשלות באופן נורא ומעוות, הוא קרא "הרגל הנעלמה".

החופש הכלכלי הוא שמשפר בפועל את הרווחה הכללית של מספר רב יותר של בני אדם. המדד תיעד מגוון של הטבות מוחשיות, לא חומריות, הנובעות מן החיים בחברות חופשיות המנוהלות בידי ממשלה מוגבלת.

כפי שהעיד פרידמן שוב ושוב, לא זו בלבד שרמות גבוהות יותר של חופש כלכלי קשורות לשגשוג חומרי רב יותר, אלא שחופש כלכלי רב יותר מצוי בקורלציה חזקה עם הרווחה הכללית, הלוקחת בחשבון גורמים כגון בריאות, חינוך וביטחון אישי.

כפי שכתב פרידמן: "החופש הכלכלי ממלא תפקיד כפול בקידום של חברה חופשית. מצד אחד, חופש בהסדרים הכלכליים הינו כשלעצמו מרכיב בהבנה הרחבה של החופש, כך שהחופש הכלכלי מהווה יעד בפני עצמו. שנית, החופש הכלכלי הוא גם אמצעי חיוני להשגת חירות פוליטית".

המדד בחן אמפירית את הקשר הקריטי הזה בין החירות הכלכלית לחירות הפוליטית, כלומר הממשל הדמוקרטי. נמצא כי קיימת קורלציה חיובית חזקה בין השניים, ואין כמעט ספק כי רמות גבוהות יותר בכל אחד מהתחומים לרוב משפיעות לטובה על התחום האחר.

החירות הכלכלית מאפשרת למקורות עושר עצמאיים לאזן את הכוח הפוליטי ולטפח חברה פלורליסטית. במילים אחרות, החירות הכלכלית מעגנת ומחזקת את החירות הפוליטית ואת הדמוקרטיה המבוססת על כוחות השוק. כפי שציין פרידמן, "צעדי ההתקדמות הגדולים ביותר של הציוויליזציה, בין אם באדריכלות או בציור, במדע או בספרות, בתעשייה או בחקלאות, מעולם לא נבעו משלטון ריכוזי".

כפי שהראה המדד, החירות הכלכלית מצויה בקורלציה גבוהה עם פעילות של יזמים במגזר הפרטי, היוצרת מקומות עבודה חדשים ומגדילה הזדמנויות ואפשרויות בחירה של אנשים פרטיים המבקשים לשפר את גורלם ואת רווחתם. כאשר אנשים פרטיים מקבלים את האפשרות להחליט בכוחות עצמם כיצד לממש את חלומותיהם ושאיפותיהם, הישגיהם הקולקטיביים, המוּנעים על ידי בחירות אינדיבידואליות ולא על ידי תכתיבים ממשלתיים, יוצרים חברה טובה יותר לכולם.

במילים אחרות, נמצא קשר חיובי בין החירות הכלכלית לחדשנות היונקת מן היוזמה החופשית, ולא מן התכנון המרכזי. הדרך המוכחת להחיות את הצמיחה הכלכלית היא לפעול למען החירות הכלכלית על ידי קידום מדיניות המייצרת מעגל קסמים של חדשנות, יצירת מקומות עבודה וצמיחה בייצור, אשר בתורה מסייעת לקדם את ההתפתחות החברתית והכלכלית.

מילטון פרידמן היה משוכנע בכך שכוחות החופש ינצחו, כפי שעולה מסיכום ספרו רב העוצמה "החופש לבחור", שמהווה ניסוח מחדש של אמונותיו אשר נכתב יחד עם אשתו רוז: ”למרבה המזל, אנחנו מתעוררים. אנו שוב לומדים להכיר את הסכנות של חברה הנמשלת יתר על המידה, ולהבין שמטרות טובות עשויות להסתלף על ידי אמצעים רעים, ושהאמונה בחירות בני האדם לשלוט בחייהם שלהם בהתאם לערכיהם היא הדרך הבטוחה ביותר לממש את מלוא הפוטנציאל של חברה דגולה. יש לנו מזל גם שאנו כעם חופשיים עדיין לבחור באיזו דרך עלינו לפסוע – האם להמשיך בדרך שאנו צועדים בה לעבר ממשלה גדולה אף יותר, או לומר 'עצור!' ולשנות כיוון".

אף כי הדברים נכתבו לפני שלושה עשורים, הבחנותיהם הדקות של הפרידמנים רלוונטיות להדהים לתקופה המאתגרת שבה אמריקה שרויה היום. בחירות המדיניות הפוחזות והפופוליסטיות של ממשלה הולכת ומתרחבת לממדי ענק הובילו את ארצות הברית בדרך הסוטה באופן חד מן המסע ההיסטורי שלה לעבר חירות גדולה יותר. ומה שעוד יותר גרוע – מערכת הקפיטליזם התחרותי האחראית לשגשוג חסר התקדים של אמריקה מתחלפת בקפיטליזם של מקורבים, המעודד את ריכוז הכוח בידיים מועטות. זוהי תופעה אשר, כפי שהזהיר פרידמן, מהווה את אחד האיומים הגדולים ביותר על החירות.