שכר אינו המדד הטוב ביותר לבדיקת רווחתו הכללית של האדם (תצלום: אלף סטרנברג)
הדיון על רווחתו של מעמד הביניים בשנים האחרונות נטה להתרכז בסוגיית האי-שוויון בשכר. במאמר מפורסם משנת 2006, הכלכלנים תומאס פיקטי ועמנואל סאאֶז השתמשו בנתונים של מס ההכנסה האמריקאי כדי להראות שפערי השכר התרחבו באופן משמעותי בין השנים 1913 ל-2010. נתון אחר המצוטט תדיר הוא שב-2010, כמחצית מכל השכר היה בידי העשירון העליון של המשתכרים.
אך שכר אינו המדד הטוב ביותר לבדיקת רווחתו הכללית של האדם. מה שחשוב לגבי רווחתו של משק הבית הוא הצריכה. שני מקורות מידע חלופיים מסייעים בהערכת השינויים בפערי הצריכה. סקר הוצאות הצרכנים (CEX), למשל, מראה שינויים מצטברים בהוצאות הצריכה של משקי בית בכל רמות השכר. מנתונים אלה עולה כי האי-שוויון בצריכה עלה במידה שולית בלבד מאז שנות ה-80. יתר על כן, האי-שוויון בצריכה מצטמצם בתקופות מיתון, כגון המיתון של השנים 2007-2009. מדדי ג'יני על סמך המידע מסקר CEX מראים כי מדדים אלה נותרו יציבים יחסית במשך הזמן, ומכאן שהאי-שוויון לא התרחב במידה ניכרת.
מקור מידע שני אפשרי הוא סקר צריכת האנרגיה במגורים (RECS), המאפשר להעריך את פערי הצריכה במוצרים בני קיימא. סקר RECS כולל שאלות על שימוש ביתי במכשירים כגון מכשירי מיקרוגל, מדיחי כלים, מחשבים ומדפסות. מידע שהצטבר במשך שנים מעלה כי שיעור גבוה יותר של משקי בית בעלי הכנסות נמוכות מסוגלים לרכוש ולהחזיק מוצרים אלה. יתר על כן, האיכות של מבני המגורים עלתה ומשקי בית רבים יותר בעלי הכנסה נמוכה מצוידים כיום באמצעי חימום ומיזוג אוויר, לעומת שיעורם ברגע כלשהו בעבר.
התוצאות מעידות על צמצום משמעותי בפער בין משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, לבין משקי בית אחרים, בתחום הצריכה של מוצרים בני קיימא מסוימים, כגון טלוויזיות צבעוניות, מכשירי מיקרוגל, מקררים ומזגנים. במוצרים אחרים, כגון מחשבים ומדפסות, הפער היה קטן מלכתחילה אך התרחב ככל שהשימוש במוצרים אלה נעשה נפוץ יותר ומחירם ירד. ואולם, בשנים האחרונות אפילו הפער הזה הצטמצם. לגבי קטגוריה שלישית של מוצרים, בהם מכונות כביסה, מכונות ייבוש ומדיחי כלים, הפער נותר יציב למדי במשך הזמן.