קצר ולעניין

מתוך הרצאתו מ-1968 של פרידריך האייק "תחרות כתהליך של גילוי":

התיאוריה הכלכלית יכולה לפעמים להפריע להבנה אמיתית של אופיו של תהליך התחרות, מכיוון שהיא מתחילה מהנחת יסוד של כמות נתונה של סחורות במחסור.  אבל השאלות – איזה סחורות נמצאות במחסור, או איזה…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של צ'רלס סטיל, "הניסוי הסובייטי: לקחים לפיתוח כלכלי":
ברית המועצות הייתה אחד הניסויים הגדולים ביותר בפיתוח כלכלי – ניסוי ענק, טרגי, וכושל.  אפשר לייחס ישירות את הביצועים הירודים של השיטה הזו לחוסר היכולת של המתכננים המרכזיים להקצות משאבים…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך מאמרו של פול היינה, "מדידות של עושר והשערות של צדק":
נניח ששודד חמוש מעמיד בפניכם ברירה – "הכסף או החיים".  כולנו נסכים שאתם לא לוקחים חלק בחליפין מרצון כשאתם נותנים לו את הכסף מהארנק שלכם.  אנחנו קוראים לזה כפיה מכיוון שהשודד משכנע אתכם לעשות כרצונו בכך שהוא מאיים לצמצם לכם את האופציות.
השווו מקרה זה למקרה בו נהג מונית לא רוצה להסיע אתכם אלא אם כן תשלמו לו.  אם במקרה זה תתנו לו כסף מהארנק שלכם, כולנו נבין שאתם לוקחים חלק בעסקת חליפין מרצון.  ההבדל בין שני המקרים הוא שנהג המונית משכנע אתכ…

למאמר המלא

קצר ולעניין

מתוך ספרו העומד לצאת לאור של תומס סואל, "אפליה ופערים":

"להרוג את האווזה שמטילה את ביצי הזהב זו אסטרטגיה פוליטית הגיונית, בתנאי שהאווזה לא תמות לפני הבחירות הבאות"

למאמר המלא

היורו מגיע אל קצו

ראש ממשלת איטליה מריו מונטי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד

היורו הוא המטבע הראשון בעולם שהומצא יש מאין. זהו מטבע ללא מדינה. האיחוד האירופי אינו מדינה פדרלית, כמו ארצות הברית, אלא אוסף של מדינות ריבוניות. מדינות אירופה לוקות בחוסר גמישות מסוגים שונים, ובכלל זה נוקשות בשוק העבודה שמונעת מוביליות של עובדים. עובדה זו מקשה על הכלכלות שלהן להתאים את עצמן לשינויים מחזוריים ומבניים. מסיבה זו, כשהיורו נוצר בשנת 1999, מילטון פרידמן ניבא, בנבואה מפורסמת, את גסיסתו בתוך עשור. הוא טעה באשר לעיתוי, אבל ייתכן שהמציאות תוכיח את צדקתו באשר לעצם עובדת מותו של המטבע.

השווקים חוששים מפני פרישת יוון מגוש היורו, אך יציאה זו היא כמעט ודאית. המשחק המכריע ביחס ליורו ישוחק במגרש הספרדי.

אך תחילה אל יוון, שמידרדרת ממעמד של כלכלה המבוססת על כסף לכלכלת חליפין. חברות, משקי בית ואפילו הממשלה חשים מחסור בכסף מזומן. הממשלה אינה משלמת לספקים ולעובדים בזמן, ועל כן משקי בית אינם מסוגלים לשלם חשבונות לבתי עסק שמהם הם מקבלים סחורה ושירותים. בתי העסק, בתורם, לא יכולים לשלם לספקים. נוצר גלגל חוזר של מחסור במזומנים. כל מי שיכול מעביר את כספו אל מחוץ למדינה, לבנקים במדינות אחרות בגוש היורו, כגון גרמניה, או אל מחוץ לגוש, לבנקים בשווייץ, בריטניה וארה"ב.

אלא אם כן תחול תפנית דרמטית מאוד, יוון צפויה לצאת מגוש היורו לא מבחירה אלא מכורח. היא תעשה זאת לא משום שהדראכמה, המטבע הישן שלה, עולה באיכותה על היורו, אלא משום שמוטב להשתמש בדראכמה מאשר להסתמך על סחר חליפין. רמת החיים ביוון, שכבר ירדה באורח משמעותי, תרד עוד בטווח הקצר-עד-בינוני. ואף כי ליציאה יוונית מגוש היורו צפויות להיות השלכות משמעותיות, היא לא תביא להתממשותן של נבואות הזעם של חלק מהפרשנים.

יציאה ספרדית, לעומת זאת, היא עניין שונה לגמרי. בניגוד ליוון, ספרד היא כלכלה גדולה ומרכזית באירופה. על פי קרן המטבע הבינלאומית, כלכלת ספרד גדולה מזו היוונית בשיעור של פי חמישה ויותר. ובניגוד ליוון, בספרד יש בנקים רבים, חלקם גדולים ובעלי תפוצה גלובלית.

בספרד מתחולל משבר תקציבי שגורם להחרפה של המשבר הבנקאי. משברים תקציביים ובנקאיים כרוכים לעתים קרובות זה בזה, משום שבכלכלה המודרנית קיים חיבור אורגני בין המדינה לממסד הבנקאי. בנקים רוכשים את החוב הממשלתי ובכך תומכים במדינה, ואילו ממשלות ערבות להתחייבויות של הבנקים. כשצד אחד נחלש, נחלש גם האחר. הבנקים בספרד פגועים לא רק משום שממשלת ספרד מצויה בגירעונות תקציביים חמורים, אלא גם בשל חובות אבודים של המגזר הפרטי. בנקים ספרדיים רבים הלוו כספים רבים ליזמי נדל"ן ולאנשים פרטיים שביקשו לרכוש בתים שנבנו בידי היזמים. ענף הבנייה בספרד גדול בהרבה יחסית לשאר הכלכלה בהשוואה לענף הבנייה במדינות אחרות בגוש היורו, או בארה"ב. והחוב הבנקאי למימון הענף הזה גדל הרבה יותר מהר מאשר במקומות אחרים.

ממשלת ספרד הודתה לבסוף שאין לה המשאבים הדרושים כדי להזרים הון חדש לבנקים שלה. שרי האוצר של האיחוד האירופי העמידו כעת עד 100 מיליארד יורו לצורך זה. על פי ניסיון העבר בעת משברי בנקאות, יש להניח שההערכות המוקדמות על היקף ההפסדים יתבררו כנמוכות מדי. מנהיגים פוליטיים מכחישים תחילה, ואחר כך מכירים רק בדיעבד בחומרתם של קשיי הבנקים. כך היה במשבר ההלוואה והחיסכון האמריקאי של שנות ה-80, ובקריסת בועת הנדל"ן ב-2007-2008, במשבר הבנקים באירלנד, וכך היה עד כה גם במשבר הנוכחי בספרד.

אופן הטיפול בבעיית הבנקים בספרד יקבע את עתיד היורו, ואולי אף את עתיד האיחוד האירופי כולו. האם משלמי המסים בגרמניה ובמדינות אחרות שתקציבן מאוזן יהיו מוכנים לממן חילוץ גדול אף יותר של הבנקים הספרדיים כדי לשפר את גורלם של ספרדים עניים? האם יידרשו אזרחיהן של מדינות האיחוד שמחוץ לגוש היורו, כגון שוודיה ובריטניה, להטות שכם? או שיאפשרו לספרד להידרדר לכדי אסון בנקאות נוסח שנות ה-30 והשפל הגדול? בעיות הבנקאות בספרד אינן הסוף של בעיות הבנקאות באירופה – זו רק תחילתן. בנקים בצרפת, בריטניה וגרמניה מחזיקים גם הם בנתחים גדולים של החוב הפרטי והריבוני של פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד.

גוש היורו מצוי במשבר, במובן המקורי של המלה – נקודת תפנית שממנה, אם לא יתאושש, הוא יעבור לשלב סופני. גורם חשוב אחד שעשוי לקבוע את התוצאה הוא חוזקה של המנהיגות באירופה. ככלל, המנהיגים הפוליטיים באירופה הם חבורה של חדלי אישים. יש יוצאים מן הכלל, במיוחד במדינות הנורדיות, אבל העדר מנהיגות עשוי להיות הגורם המכריע שיוביל לגסיסת היורו.

אילו קיבלה אירופה החלטה פוליטית להפוך למדינה פדרלית, מטבע משותף היה התוצאה הטבעית. אך כש-17 מדינות החליטו לאמץ תחילה את היורו בלא איחוד פוליטי, הן הפכו את היוצרות.